חיפוש בספרייה העברית
תלמוד עשר הספירות
איגרות
בעל הסולם (102)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (102)
משכו וקחו לכם צאן
לא נאמר לו משכו וקחו? ענין 'ויקחו בעשרה וגו' והיה למשמרת', ופירשו בשם ר' מתיא בן חרש, שלא היה להם מצוה להתעסק כדי שיגאלו, ונתן להם דם פסח ודם מילה, כמו שכתוב (יחזקאל טז, ו) 'ואומר לך בדמיך חיי'. ובזה עדיין לא מ
קריאה →הא לחמא עניא
'הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי ויכול, וכל דצריך לפסח ייתי ויפסח. השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל. שתא הדא אנן עבדי, לשתא דאתי בני חורין' (הגדה של פסח) הא לחמא עניא: אמרו ז"ל (פסחים קטו,
קריאה →ותעל שועתם אל האלקים
'ויאנחו בני ישראל מן העבודה (שבשדה) ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה (מן עבודת אלילים) וירא אלקים את בני ישראל, וידע אלקים' (שמות ב, כג-כה). והענין, כי יש ב' מיני צעקות: א' להתקרבות להשי"ת, והב' מתוך התרחקות מהשי
קריאה →ג' האותות
תוכן ג' האותות לאמונה זכה בהתפשטות הקליפה, 'הנחש ישופך ראש' (בראשית ג, טו), דהיינו, בהרהורים שלא יאמין רק מה שיראה בעיניו, כי 'החכם עיניו בראשו' (קהלת ב, יד). אמנם שורש הקליפה הוא להיפך, כמו שכתוב בזהר 'דכפיף ל
קריאה →יציאת מצרים מחוייבת לעבודת אלקים
לשאלת משה 'מי אנכי', תירץ לו 'כי אהיה עמך, וזה לך האות וגו' תעבדון את אלקים' וגו'. ויש להבין מה ענין תשובה זו לשאלתו. אלא שכל ימיו חשק לקרב ישראל לעבודת אלקים, ועל כן מחוייב לחשוק להקדמת יציאתם ממצרים, כי זה תל
קריאה →סוד שובבי"ם ת"ת
כי גלות מצרים הוא שעבוד הקליפות על הקדושה, והגאולה היא השבת היוצר על כנו, 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך' (דברים כח, י). והתורה הוא נצחית, וגלות וגאולה נוהג בכל הדורות ובכל הזמנים, דהיינו או בכלל ישראל או
קריאה →בקשות משה – אתערותא דלתתא
מתחילה שאל 'והן לא יאמינו לי' (שמות ד, א) בנביאות השי"ת, ואחר שהוריהו את האותות שאל על כבד פה, והוה ליה למימר בהיפך. עוד קשה, דמשמע שאינו מאמין בסיפוק האותות בלבדם, אלא שעדיין צריכים לדיבורים מוכיחים. ובאמת קשה
קריאה →בעל הסולם — אוסף תרגומים שסופק (PDF)
פתיחת PDF
קריאה →סדר הפסיעות לאחר התפילה
ענין הפוסע שעומד כנגד השכינה, ונמצא ימין שלו – שמאל של השכינה, ועל כן משתחוה מתחילה בשמאל שלו שהוא ימין של השכינה.…
קריאה ←שינוי מקום ושינוי העתים - ענית תפילה ושומע תפילה
שינוי מקום ושינוי העתים - ענית תפילה ושומע תפילה…
קריאה ←ב' בחינות בעניית התפילה
ט' מרחשון…
קריאה ←התבטלות לצדיק
עם אוֹיסְגִיאַרְבֵּייטֶען יוּד[1] אי אפשר להתאחד זולת להתבטל. והטעם, כי אי אפשר להתאחד זולת עם בעל השתוות, שזה יתכן עם אדם שכמותו, שאוהב מה שחבירו אוהב ושונא וכו', משא"כ עם עובד ה', הגם שמשתוה עמו בג' כמלאכי השרת, דעת דיבור עמידה, אמנם אינו שו…
קריאה ←צדיקים ביחס לשכינה - כגוף לנשמה
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←צדיק אוכל לשובע נפשו
'צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר' (משלי יג, כה). צדיק הוא מי שזכך עצמו מכל תאות ותענוגים שבעולם, והם מאוסים ובטלים בעיניו כאילו עומדים להתבטל ולהשרף, וכל העומד להשרף כשרוף דמי. והדבוק ברוחניות הוא למעלה מהזמן, לכן יחשב כמו שאינו בעולם.…
קריאה ←הסגולה באמונת חכמים החיים
מטבע האדם דלא איכפת ליה בזה נהנה וזה לא חסר, שאינו דואג אלא למה שחסר לו בפנימיותו ולא כלל ממה שיש מחוצה לו, ולכן מונע אדם את עצמו מלהאמין בשבחו של חבירו מכח הקנאה, כי הרגש ישות שבחבירו מביא חסרון ההשתוות בפנימיותו עצמו. ולכן מאמינים בקל בשב…
קריאה ←אסור להרהר אחר רבו
כל השיעורים שבהשם ית' נוהגין ברבו, שזהו סוד אסור להרהר, ו'כל המהרהר אחרי רבו כאלו מהרהר אחרי השכינה' (סנהדרין קי, א). אמנם יש גם בזה ימין ושמאל, אשר הימין אין לה שיעור למעלה, וזה סוד 'צַדִיקַיָא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא אִינְהוּ, שְׁכִינְתָּא א…
קריאה ←ולדבקה בו
'צַדִיקַיָא אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא אִינְהוּ, אִיהִי מִלְגָאו וְאִינְהוּ מִלְבַר', וּבְרֳזָא דְּיִחוּדָא דְקוב"ה וּשְׁכִינְתֵּיה הרי מזדווג ממש עם צַדִיקַיָא, כי שְׁכִינְתֵּיה קַדִישָׁא תַּמָּן אִיהִי[1], וזה ברור.…
קריאה ←המשבח לצדיקים - דבוק בהקב"ה
סוד שירות ותשבחות כסוד הלבשה, כי שיעור השיר והשבח כפי שיעור ההשגה, והשגה והלבשה ענין אחד כנודע (דוגמת הגרעין שודאי יש בפנימיותו כל המעלות שיש לאביו האילן הגדול, ועכ"ז לא ילבישו כלל ואין לו שום ערך כנגדו, רק אחר זריעה וצמיחה מתחיל להתגלות ול…
קריאה ←סוד ההתכללות בצדיקים
מרכבה לשכינה: סוד התכללות בכל צדיקי עולם שהיו והעתידים להיות מרכבה לשכינה הקדושה: כי אין אורו ית' מתלבש ביחוד רבים, אלא כל היחידים וכל הדורות הם בחינת יחיד אצלו ית', ולכן צריך כל אחד להיות דבוק תמיד בלי הפסק עם הכלל כולו ההווי והיהיה והעבר,…
קריאה ←התאבקות בעפר רגלי תלמידי חכמים
'והוי מתאבק בעפר רגליהם של תלמידי חכמים' (אבות א, ד). פירוש, דמה שאין נדבק באדם אלא נלחם בו ברצוא ושוב, נקרא 'אבק'. כי הצדיק אינו דבוק בארץ, אלא הולך ומרחף, נוגע ואינו נוגע, ובזה מגיע למחוז חפצו, ואין הארץ עשויה להדבק בה ח"ו, זולת באותם מקו…
קריאה ←סוד חוצפה יסגא
וכל מלחמתינו בעת הזאת, השמיעונו חז"ל בגלוֹתם לנו שחוצפא יסגי, דהיינו לקבץ כל כלי מלחמתינו נגד הקליפה האחרונה הנוראה הזאת דְּאָכְלִית וּמְהַדְקִית אֵת כּוֹלָא. משום דהתגלות המשיח היא סוד 'ומלאה הארץ דעה את הויה' (ישעיה יא, ט), ועל כן מתגבר הכנגד …
קריאה ←המשכת הצדיק - עבור הכלל
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←משה אמת ותורתו אמת והם בדאים
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←ענין שהצדיקים נבחנו ברעיית צאן
צאן אדם…
קריאה ←ומשה היה רועה את צאן יתרו
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←כל העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני
כל העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני (ברכות יז, ב). מכאן ראיה, אשר רבי חנינא לא היה אפשר לו שימצא שלימותו אם היה חסר לו בריה אחת מכל בריות העולם, דאם לא כן, מנין היה לו מזונות לאותו בריה. כי הטעם קיום כל העולם בשביל חנינא הוא בהכרח משום …
קריאה ←ענין איש האלקים[1]
...וזה ענין 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב ולהרהר' (שבועות כ, ב). פירוש, כי משה רבינו ע"ה תיקן להם השבת והסכים הקב"ה על ידו במתן תורה. ובאמת גם מקדם היתה השכינה מדברת מתוך גרונו, אלא שהלב לא יכול לחשוב ולהרהר …
קריאה ←קניית הרב
כי בהיות כל בני עולם דעתם מעורבים ופורחים מאחד לשני, ואין צריך לומר שהשכל המוסכם מהרוב בני תרבות הוא יותר מושל, והוא כמו פורח מא' לב' בכל בני הדור ומכניע כל השכליים שאינם בני מינו. ועל כן אי אפשר מצד הטבע שיוכל אדם יחיד לתפוס ולהמשיך איזה ש…
קריאה ←נעשה אדם
תוכן…
קריאה ←תכלית הבריאה
אע"פ שאנו מבינים בהשי"ת בבחינת אין סוף ואין תכלית, הרי זה בבחי' עצמותו ית', אכן בפעולותיו והארותיו אנו אומרים שתכלית הבריאה היא להנות לנבראיו. והגם שהוא מושג קשה מאד להתבונן איך יוצאת בחינת תכלית מבלתי תכלית, ששני הפכים המה, כבר ביארנו את ז…
קריאה ←תענוג הקבוע ועבדות המעולה
עשרה למספר בני ישראל[1] אפר"ת…
קריאה ←שכר מצוה מצוה
פירוש דענין 'שכר מצוה מצוה' (אבות ד, ב) הוא תענוג ושמחה נפלאה, כמו שאמרו 'אין שמחה כהתרת הספיקות'. ויש תרי"ג חסרונות, דהיינו חלקים שצריכין התרה לפתור אותם לטובה. וכשזוכה לקיים מצווה אחת כהלכתה, נפתר לו ספק אחד, ואח"כ נתעורר ונמשך לו ספק שני…
קריאה ←בשאלת התכלית
כל המרגיש בלבו מציאות הבעל-בית, מבין היטב הכתוב (משלי טז, ד) 'כל פעל ה' למענהו'. וכמו שלא יתכן שאיזה כלי מן הבית ישאל לבעל-הבית למה אני קיים ומה אני לעצמי? כי הבעל-בית יאמר לו שבראתיך לצרכי ולא לצרכך.…
קריאה ←שלימות הבורא ובריאת העולם
עי' בעץ חיים (שער א' ענף א) ובשער הקדמות (הקדמה ג), דהקב"ה ברא את העולם כדי לגלות שמותיו יתברך רחום וחנון, דאם אין בריות - על מי ירחם, ואין מלך בלי עם (והיינו כדי שיכירו מלכותו)[1].…
קריאה ←הסבר איך כל העולמות העליונים תלויים ומשוערים רק בעולם הזה החשוך
אין לך שום מושג בעולמות טרם באו לכלל העשיה, כמו שכתוב (בראשית ב, ג) 'אשר ברא אלקים לעשות', כי אם לא יגיע הרצון לעשיה, הרי זה מעיין נכזב. וראש תוך סוף הם סוד מחשבה דבור מעשה, דהיינו מחשב לעשות, ומדבר שיֵעָשֵׂה, והענין נעשה. וזה ענין 'סוף מעשה…
קריאה ←לא אברי עלמא אלא או לצדיקי או לרשיעי
'לא אִבְרִי עַלְמָא, אלא או לצדיקי גמורי או [לרשיעי גמורי]' (ברכות סא, ב). וקשה הלשון 'לא אברי עלמא', דמשמע שרק זה כל מטרת הבריאה לברא רשעים גמורים ח"ו?…
קריאה ←שבח הנוסף על סוד השלימות
התורה והעבודה הם ענין אחד[1], כמו הטרחה והסעודה, שמי שלא טרח בערב שבת וכו'[2], שהגוף מתייגע וממציא מהות התענוגים המתלבשים בכלים המותאמים שנכשרו גם כן על ידי העבודה.…
קריאה ←חסרון ושלימות
כל הנתינות הניתנין מהבורא נקראים טבעיים ואין בהם שלימות, כי סוד שלימות הוא תענוג ושעשועים השורה אחר החסרונות מדה במדה, והבן.…
קריאה ←הצורך לחיסרון
((שנת תרע"ט)…
קריאה ←בגמר התיקון תגדל השגת ישראל מהמלאכים
((זוהר בראשית-א אות רנט)…
קריאה ←ממשלה
תוכן…
קריאה ←ספירות
סוד הספירות הוא סוד אצילות, וגדרם הוא חלק שנתן האין סוף ואין תכלית שדרך בו ישיגו אותם, ומחֵלֶק מכירים הכל[1].…
קריאה ←סגולת המקיים תרי"ג עיטין בפשטי התורה
...זה סוד 'לא בשמים היא וגו' ולא מעבר לים היא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו' (דברים ל, יב-יד), כי באמת היתה בשמים, כמו שכתוב (איוב כח, כא) 'ונעלמה מעיני כל חי', אבל במעמד הר סיני כל ישראל זכו לתורה, 'אשר ישנו פה וגו' ואת אש…
קריאה ←התורה היא צורך לדביקות
אין אדם זוכה לברתא דמלכא בלי תורה, על דרך שאמרו (פסחים מט, ב) 'הנותן בתו לפני עם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי', שזה סיבת 'עלה אריה מסובכו' (ירמיה ד, ז), כנודע.…
קריאה ←חטא המרגלים
'כי חזק הוא ממנו' (במדבר יג, לא). ידוע שכל אריכת הגלות הוא מחמת חטא המרגלים, והיו המאריכים הראשונים מיום לשנה, והם המה המאריכים האחרונים, ומי יודע עד כמה ח"ו, אשר על כן צריכים אנו לבאר חטא הזה בשורשו.…
קריאה ←העדר קודם להויה
'עבדים היינו לפרעה במצרים, ויציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו, משועבדים היינו לפרעה במצרים' (הגדה של פסח)…
קריאה ←עבודה באהבה
'דע את אלוקי אביך ועבדהו' (דברי הימים א' כח, ט). פירוש, כי עניין העבודה צריך להיות באהבה, ורק עבודה בדרך האהבה היא העבודה המעולה ומקווה. ויש אהבה תתאה, פירוש, הנרגשת במידות, והיא על ידי קבלת טובות. אבל עיקר האהבה היא אהבה עילאה, שהיא למעלה …
קריאה ←ענין ליחדך באהבה
כשרואה את האדם בלתי מכירו, נערך לו לפי חיצוניותו, כלומר, אם אינו מלובש כראוי או יש לו מום באיבריו, נערך לו לשפל מין האנושי ואינו יכול להחשיב אותו. משא"כ אם יתמיד להתחבר עמו, אז אין החיצוניות הפגום משפילו למאומה, ואוהב לו ומחשיבו ממש כמו לאי…
קריאה ←מה ה' שואל מעימך, כי אם ליראה
ענין 'מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה' וגו' (דברים י, יב). משל לעבד משמש למלך המדינה בכל יכלתו, אבל בלי יראת הכבוד, כי שפל היה, ולא הבין ממעלת המלך כלל, ולא מאמיתות חפצי המלך במדינה. אמר המלך, מי יתן והיה העבד הזה יודע אותי ואת מעשי וחפ…
קריאה ←ענין יראת הרוממות
ענין יראת הרוממות, פירוש, 'בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עַל כּוֹלָא' (הקדמת ספר הזוהר אות קצא), וא"כ סוף סוף ישלוט עליך גם באותו מצב שאתה נמצא בו עכשיו, והוא בושה רבה וחרפה גדולה להמצא לפני רוממותו בבגד פַּחוּת וגרוע כזה, בסוד 'אל תלחם …
קריאה ←יראה
יראה: אין הפירוש כמתירא מדבר המזיק, כי על זה אמרו בזוהר ויקרא שהיא יראה מסטרא דקליפה, שעליו נאמר 'מְגוֹרַת רָשָׁע תְבוֹאֶנּוּ', והיא רְצוּעָה בִּישָׁא לְאַלְקָאָה בָּה חַיָבַיָא (-רצועה רעה להלקות בה הרשעים). והטעם, שאין זה יראת אלקים, אלא …
קריאה ←עצה לרומם רוחניות הדור
בהיות העולם מוכה במחלת הטרדות העצומות יותר מכל הדורות שעברו, על כן נמנע מהם לגמרי מלהבין את הרוממות ולהדבק בו ית'.…
קריאה ←רזא דכלים רקים
תוכן…
קריאה ←המלכת השי"ת על ה' החושים
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←השלמים מזדקקים לגדל הבנים
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←המצער עצמו עם הציבור
תוכן…
קריאה ←גילוי סודות התורה
עיקר השמירה מלגלות סוד, הוא הפחד פן השומעים יסתפקו באותו המובן שיוכלו לעבוד השי"ת בלי להגיע אל המטרה הנדרשת מכל אדם, דהיינו להדבק בהשי"ת באותו השיעור כמו בטרם שירדה נשמתו לעולם הזה, כי אז שכרו מִשְׁנֶה כמו שכתוב (ישעיה סא, ז) 'בארצם מִשְׁנֶ…
קריאה ←הנהגה פנים בפנים
וזה סוד הרגשת הנהגה פנים בפנים ואחור באחור. פירוש, דהגם שנשמה של אדם מכרת היטב בעליה ומתאחזת בו, מכל מקום היא מרגשת את עצמה רק נהוגה ומנושאה הימנו, אבל אין לה הרמת ראש להיות לבה גס בו בחיבה וריעות שתרגיש בעצמה בחינת 'עִמִי אתה' כנ"ל, כמו עב…
קריאה ←נעימות השירים והנגינה
עניין הניגון הוא הממוצע בין הרוחניים להגשמיים. פירוש, כל מה שנתפס במח הדמיון וכל מה שהלב יכול לחשוב ולהרהר והפה לדבר ואוזן לשמוע, המה פועלים הרגשים בלב. לכן כל הבחינות הנ"ל גשמיים ואין ביניהם צורה רוחניית כלל, כי אם לא היו גשמיים, לא היו מו…
קריאה ←כללים בעבודת ה'
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←לא בגבורת הסוס יחפץ
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←פגישת יעקב ועשיו
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←זוהמא וקליפות
מעת ש'שלט האדם באדם לרע' (קהלת ח, ט) מעטיו של הנחש, אז נאמר בדחז"ל (שבת קמו, א) ש'בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא', כי נפרד האדם מהקדושה ואינו יכול להנות מחכמה העליונה, ואפילו אם מתגבר בהשכלת החכמה אינו יכול לקבל יותר רק קליפה ושטחיות העליון. …
קריאה ←כל בחינה שבמציאות היא אמת
כל שיש לו מציאות יש לו אמת. ואם תמצי לומר: שקר ואמת, והוא לפי ההתחלפות במקומות.…
קריאה ←היופי
ענין הטבע הרוחני והגשמי הינם מחשבותיו ית' המתפעלים מעצמם בדרכים ידועים באופן המותאם להמטרה הנרצית.…
קריאה ←מ' (-משל) בת לוט מ' דבר-אחר
אוי להם לבני אדם שרעה גומלים את עצמם, ואומללים המה יותר מבת לוט. כי בת לוט, בני עירה משחו אותה בדבש והציגוה ערווה על הגג והיתה מאכל לדבורים (זוהר וירא אות רכו), וכל הדבורים שמחו עליה על לקח הטוב שהזמין הבורא יתברך להם. והם, הם בעצמם מושחין …
קריאה ←עייל ונפיק
כי הנכנס בהיכל המלך, ודאי שאינו ראוי להשאר שם, אלא אחר שמשלים התפקידים הרצויים חוזר למקומו לקיים מילי דגופא ולנוח, ואחר כך חוזר ובא אל הקודש, ועד"ז תמיד הוא נכנס ויוצא וחוזר ונכנס וכו' כמו שראוי להיות.…
קריאה ←שמירת הברית
'והיה עקב תשמעון' וגו'[1] (דברים ז, יב) – 'מצות שאדם דש בעקביו' (רש"י בשם תנחומא א).…
קריאה ←הצורך לאמונה...
הצורך לאמונה הוא כמו החשק והתאבון לאכילה ובחיות.…
קריאה ←האדם נברא להשלמת עצמו
צריך להבין את מקומו, דהיינו מטרת בריאתו, כי האדם לא נברא להשלמת זולתו אלא לעצמו, וראי' דהא נברא האדם יחידי, וד"ל.…
קריאה ←אין טעם נעימות נרגש..
אין טעם נעימות נרגש בחכמה זולת מגילוי נסתרות, שכפי הכיסוי כן מדת הנועם, כמו במנהג הגופים.…
קריאה ←סימן לרוח הקודש...
סימן לרוח הקודש, אשר המשיג על פיה, טועם בהדבר אלף טעמים בבת אחת.…
קריאה ←קלי הדעת אינם מוכשרין לילך מחיל אל חיל
קלי הדעת, רהיטי מוחין הם[1], שאינם מוכשרין ללכת מחיל אל חיל, שאין בהם הדעה הקבועה. לכן תמיד עסוקין לחזור למדרגה הא', ולא יועיל להם כל מיני בירורין, וזה סוד 'דעה חונן בני אדם'[2].…
קריאה ←קצירה: עיקר הפעולה...
קצירה: עיקר הפעולה שנרצה מהאדם לעשות בעולם הזה היא סוד קצירת השדה[1], ואי אפשר להגיע לזה זולת למקבלים על עצמם תיקון השכינה.…
קריאה ←די לנו להפליא את שלימות...
די לנו להפליא את שלימות הפועל ית' מתוך משהו הסתכלות כללית במלאכה הנפלאה הזאת שנקראת בשם בחירה.…
קריאה ←מי שאינו מלמד לאחרים
מי שאינו מלמד לאחרים דומה לעושר (-לעשיר) גדול שאין לו יורשים.…
קריאה ←כח הדמיון - קליפת נוגה, ודרך תיקונו
תוכן…
קריאה ←ענין מלך
דע אחי, שבדורות הראשונים מרובין היו דורשי אמת ואוהבי אמת, שכל אחד היה מבקש לו לב אמת שיקנה לו לחבר, ואם השיג כזה, היה דורש טובתו ועובד אותו כל ימי חייו. אמנם קשה היה להם לכל אחד שימצא חבר כזה, אשר על כן בהתרבות הדורשים היה איש הנמצא בלב אמי…
קריאה ←ביאור חטא אדם הראשון
קנין רוחני וקנין גשמי…
קריאה ←ויכוח ראובן עם אביו יעקב
תוכן…
קריאה ←התפילה
תוכן…
קריאה ←סוד תפילה בציבור
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←דרך הישר
אם לא תדע על איזה דרך לילך, התפלל להשי"ת מעומק הלב באמונה ובבטחון כראוי, ואחר כך תבחור לך דרך הקרוב יותר בעיניך עצמך, ותאמין שהיא השלוחה לך משמים בעד תפלתך. ואם אמונתך שלימה, ותקבל הדרך שבחרת בהחלט גמור, אז תצליח. כי אין דרך ישר לפני איש, ר…
קריאה ←אל תהיו כעבדים המשמשים לקבל פרס
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←ה' שפתי תפתח
(שנת תרע"ט)…
קריאה ←הדרך והמטרה
כל דרך יש לו מטרה, דהיינו מחוז חפצו, והמטרה היא סוד פרסום אלקותו ית' בעולמות, כמו שכתוב (תהלים קה, א) 'הודיעו בעמים עלילותיו'.…
קריאה ←תפילה לבעלי השגה
נודע ד'לית מחשבה תפיסא בעצמותו ית'' (זוהר חדש יתרו אות קפה; הקדמת תיקוני זוהר יז, א), שכל השגתינו נערכים בה' חושים המתדמים כלפי השכל, ונעשה השג מושג, וזה יתכן בהברואים שיש להם צורה, ומה נעשה בעצמותו ית' שהוא עצם בלי צורה. וזהו סוד 'ממעשיך ה…
קריאה ←עץ חיים — הנה ענין החקירה: זמן ומקום ברוחניות
ה) והנה ענין החקירה הזאת הוא אשר שואלים, למה בריאת העוה״ז היה בזמן שהיה ולא קודם או אח״כ, ולכן צריך שתדע את אשר נבאר בחיבורינו, והוא כי הנה נודע כי האור העליון למעלה למעלה עד אין קץ הנקרא א״ס, שמו מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה, לא במחשבה…
קריאה ←עץ חיים — ענף ז, אות י: ענפים ושורשים
בענפים של עוה״ז שיש להם יחס אל השרשים שלהם בעולמות העליונים. כנודע שאין לנו מציאות או הנהגה כקטן כגדול בעוה״ז, שלא תהיה נמשכת מעולמות העליונים, שהעולמות נמשכין זה מזה כחותם ונחתם אחד שקוע והשני בולט, וכל שישנו בראשון עובר אל השני. והעשיה…
קריאה ←עץ חיים — עניין עצמות וכלים
ג) וצריך להבין היטב ענין עצמות וכלים ואיכות התלבשות העצמות בכלים. ודע שבכללות האור הנמשך מא''ס ב''ה אל העולמות, אין שום הבחן כלל מבין עצמותו ית' לאורו המתפשט מעצמותו ית', אלא בזה, דבעצמותו ית' לית מחשבה תפיסא בי' כלל וכלל, ובאורו ית'…
קריאה ←עץ חיים — ענף לו: קבלה על מנת להשפיע בגמר התיקון
ב) וצריך שתזכור שכל אלו התיקונים המתחילים מצמצום א' עד מ״ה החדש המתקן את ב"ן עד גמר התיקון, כ״ז ה״ס המשך השיתוף דמדת הרחמים בדין, כמו שרמזו ז״ל, שמתחילה נברא העולם במדת הדין ראה וכו' שיתף עמו מדה״ר, וכמ״ש בפמ״ס בענף א׳ שבחי״ד שנק' מלכות…
קריאה ←גדלות חכמת הקבלה וקטנות הפילוסופיה
במ"ש באיזה ספר שהגר"א ז"ל הקפיד מאד על ספר חסידות תתסא) שכתב שהשי"ת מלובש בכל דצח"מ, ואמר שהוא בכלל בוזי ה' וכו'. הנה כבודו במקומו מונח, ואני אומר שהוא דעת יחיד והשגת נשמתו הפרטית, אבל בזוהר ותיקונים ובספר יצירה מובא כן שאור קדושתו ית'…
קריאה ←פתיחה לחכמת הקבלה — א–קפח
א) רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, (מכות כ"ג ע"ב). ונודע שזכות הוא מלשון הזדככות, והוא ע"ד שאמרו ז"ל לא נתנו מצות אלא לצרף בהן את ישראל (ב"ר רפמ"ד) ויש…
קריאה ←ביקורת לשלום העולם
א. כל דבר שישנו בהמציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם, יש לו זכות קיום, במדה שאסור להשחיתו ולבערו כליל מהעולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו ולהביאו למוטב. שהרי מתוך הסתכלות כל שהיא במלאכת הבריאה שלפנינו, די לנו להחליט על גודל…
קריאה ←הבחן בין חכמת הבריות, חכמת תורת הנגלה וחכמת תורת הנסתר
ואחר כך, שמכיר רוממותו ית' על כל הנברא, וחושק להתדבק בו, אבל איך אפשר וכו', ואז מתעצם בחכמת התורה הנגלית, דהיינו תרי"ג עיטין דאורייתא ותיקון המדות, שבכל המעשים והחכמה הזאת יזדכך גופו, ומתוך כך יתעצם בנפשו חשק גדול לקרבתו…
קריאה ←הדרך הנרצית — לעבוד קונו בפשטות
אמר עוד בשם אביו הקדוש זלה"ה[1] על רבי מאיר מפרמישלאן, שעבד בענין ווערטליך כמו ליצנות[2], אמר שהי׳ מבחינת גלגול נשמה שצריך לזה, והיה לה כמו עונש רחמנא ליצלן, כי הדרך הנרצה [היא] לזכות לעבוד את קונו בפשטות ולא להשתנות בשום מדה וענין מדרך כל…
קריאה ←הקדמה לחכמת הקבלה מהי
ומה שהביאני לזה הוא בראותי איך שכבר נתקבץ ביביליאגראפיע [-ביבליוגרפיה] שמנה ועבה מסופרים האחרונים בענין חכמה זו ומהותה והשתלשלותה, אשר אף אחד מהמחברים האלו לא הבין אותה ולא למד אותה מפי חכם מקובל, ועל כן דבריהם מלאים בדויות וסברות הבטן,…
קריאה ←חירות הדעות
חירות היחיד אינו בגופניות: מתוך ההוכחה שבמאמר מחקר מדעי בעבדותו ית' (מאמר י' 'השלום' אות יב), שהוכחנו מצד הטבע עצמו, שהאדם מחוייב לחיבור עם החברה, וחיבור זה משעבד ליחיד שישפיע לחברה, הרי הטבע בעצמו מחייבתו וחומסת ממנו את חירות, וזהו החוק…
קריאה ←מבוא קדמון לספר הזוהר
ג) בהיות אלו הספירות והפרצופין המובאים בספר הזוהר, כמו השמות והכינויים שבתורה כנודע, נשאלת השאלה - מה היה לו לספר הזוהר לשנות עשרה השמות שאינם נמחקים וליתן להם השמות של עשר ספירות כח"ב תו"מ, ולתוארי השמות הקדושים, מכנה בשם עליות וירידות של…
קריאה ←שיתוף מידת הרחמים בדין, עבדות, אריכות הגלות, קדושת הבעש״ט ותפילה
מאמרות כי כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, וז"ע זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, כי אין כל חדש, אלא נוטלין מזה ונותנין לזה כיתרון האור מתוך החושך, ואז הנותן בעין יפה נותן אחד מארבעים, בסוד הכסא בת ד' רגלים שמוכנין לצדיקים לעתיד לבא, ואותן…
קריאה ←יש להתחיל כל יום העבודה מחדש
כתבי בעל הסולם / מאמרים / דרכי העבודה יש להתחיל כל יום העבודה מחדש ענין השינה היא בחינת מיתה וענין הקימה היא תחיה. ודומין בערך כשני אנשים, בשכבר אינו מרגיש כלל מיום אתמול כי יעבור, לא תענוג ולא יסורין, ועל כן צריך מחדש לחזור אחר כל אותן הפעולות ולִשְׁנוֹתָן מחדש כמו שעשה ביום האתמול מאכילה ושתיה ועבוד
קריאה →בעל הסולם מסביר על הנצרות והאסלאם - חלקי המאמרים נלקחו מהספר מאמרי הסולם א' בהוצאת אור הסולם
בעל הסולם מסביר על הנצרות והאסלאם - חלקי המאמרים נלקחו מהספר מאמרי הסולם א' בהוצאת אור הסולם כתבי בעל הסולם / מאמרים / תולדות התערבות הפילוסופיה בדת ו. כיצד נתערבה הפילוסופיה בהדת? ותחילת הדבר יש ליחסו אל אמונת הישמעאלים, כי אחר שהמחמדניזם (-האיסלאם) קלף את העור החיצון מהיהדות, ואחר שהיתה חלשה מאוד
קריאה →הרב יהודה צבי ברנדוויין (56)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (52)
מאמרים וחומרי לימוד — הרב יהודה צבי ברנדוויין
הטקסט והתרגומים כפי שסופקו. קובצי המקור זמינים להורדה וכוללים את התרגומים לצרפתית שסופקו.
קריאה →בענין הצדקה שהעיקר הוא השמחה והפיוס
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין בענין הצדקה שהעיקר הוא השמחה והפיוס וכדאי לזמר בשיבחה, שהיא נאה, ומשובחת, ותועלתה היא למעלה מכל ציור והשגה וידיעה. והענין הוא כידוע
קריאה →פרשת נח
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת נח "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדרתיו" (בראשית ו, ט), ופירש רש"י ז"ל, וזה לשונו: 'יש מרבותינו דורשין אותו לשבח, כל שכן שאילו היה
קריאה →לך לך
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע לך לך "לך לך" (בראשית יב, א). אמרתי לקשר סמיכות פרשיות לך לך - וירא. דהנה רש"י פירש על הפסוק 'לך לך' – 'להנאתך ולטובתך. שאם האדם עוזב את הנאת ו
קריאה →פרשת וירא
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת וירא "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם וגו'. ויאמר אברהם אל נעריו וגו' ואני והנער נלכה עד כה" (בראשית כב, א-ה) הקשו המפרשים, למה
קריאה →פרשת ויגש
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת ויגש "ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו" (בראשית מד טז)
קריאה →פרשת שמות
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת שמות "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב" (שמות א, א), הדקדוקים בפסוק רבים: מתחיל ב'ישראל' ומסיים ב'יעקב'. וכן לשון "הבאים" שצריך לו
קריאה →פרשת בא
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת בא תוכן "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו" (שמות י, יא). לכאורה הי' צריך לומר 'לך אל פרעה'. גם ההמשך י
קריאה →פרשת בשלח
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת בשלח "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" (שמות יד, טו). כאן רבו התמיהות. ראשית, מלת 'אלי' נראה כמיותרת, כי למי היה לו לצע
קריאה →פרשת יתרו
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת יתרו תוכן "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברי
קריאה →פרשת תצוה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת תצוה "ואתה תצוה" (שמות כז, כ). בפרשה זו לא נזכר שמו של משה רבינו ע"ה אלא רק 'ואתה', כמו "ואתה תצוה" (שמות כז, כ),
קריאה →פרשת קדושים
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת קדושים תוכן "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם" (ויקרא ט ב). ובמדרש כתוב: "קדושתי למעלה מקדושתכם". שלכאורה קשה, איזה נימוק הוא על 'קדושים
קריאה →פרשת בהעלותך
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת בהעלותך "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח, ב). ופירש רש"י ז"ל, "ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול ה
קריאה →פרשת קרח
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת קרח תוכן "ויקח קרח" (במדבר טז, א). פירש רש"י: 'לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה'. יש להבין המלים לקח עצמו לצד אחד, היה צריך לומר ל
קריאה →פרשת פינחס
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת פינחס "פנחס בן אלעזר" וגו' (במדבר כה יא). כתוב במדרש (ילקוט שמעוני פנחס תשע"א) "אמר רבי שמעון בן לקיש, פנחס הוא אליהו". וזה תמוה, כי היה צ
קריאה →פרשת מטות
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת מטות "וידבר משה אל ראשי המטות וכו' זה הדבר אשר צוה ה'" (במדבר ל, ב), ופירש רש"י על פי דברי חז"ל "כל הנביאים נתנבאו בכה, נוסף עליהם משה שנת
קריאה →פרשת דברים
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת דברים "ה' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב" (דברים א, י), ולכאורה מלת 'לרוב' מיותרת, ומספיק היה לומר "והנכם היום ככוכבי השמים"
קריאה →פרשת ואתחנן
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת ואתחנן "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" (דברים ג, כג). פירש רש"י ז"ל: "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אעפ"י שיש להם לצדיקים לתלות במעשיה
קריאה →פרשת עקב
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת עקב "והיה עקב תשמעון" (דברים ז, יב). פירוש תיבת 'עקב' על פי הפסוק (משלי כב, ד) "עקב ענוה יראת ה'", כי לעולם הי' צריך לכתוב 'והיה אם תשמעון
קריאה →פרשת ראה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת ראה "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" (דברים יא, כו). כתב בעל הטורים: "ראה עשרת הדברות שפתח באנכי ותקיים אותם, כי כל המצוות כלולות בהם". וי
קריאה →פרשת וילך
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת וילך "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא עוד אוכל לצאת ולבוא" (דברים לא, ב). ופירש רש"י: "דבר אחר, לצאת ולבוא בדברי תורה, מלמד שנסתתמו ממנו מס
קריאה →פרשת וזאת הברכה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / פרשת השבוע פרשת וזאת הברכה "שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה" (דברים לג, ז). כנודע שיש "קול ודבור", קול רומז לפנימיות ודבור לחיצ
קריאה →פסח
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים פסח תוכן נודע שהנס של יציאת מצרים היה בחפזון, ואוכלים מצות מטעם שלא הספיק בצקם להחמיץ. ופירוש 'חפזון' הוא בלי סדר, ולבסוף אנו קוראים את ליל השמורים
קריאה →ליל הסדר
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים ליל הסדר תוכן משל לכבוד חג הפסח ששמעתי בשם הרבי מקאצק זצ"ל, שבעיירה קטנה היו שני סנדלרים חברים, אחד גוי ואחד יהודי. פעם עבר עליהם חורף קשה שלא הרוי
קריאה →ספירת העומר
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים ספירת העומר תוכן כתוב בתורה (ויקרא כג, טו): "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו
קריאה →ל"ג בעומר
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים ל"ג בעומר תוכן הנני רוצה לתת טעם אל החג הזה של ל"ג בעומר, הנקרא יומא דהלולא של התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי, ועפ"י ההלכה (שו"ע או"ח סימן תצג סעיף
קריאה →שבועות
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים שבועות במסכת שבת (פח, א) כתוב: "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים רבוא מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל וקשרו לו שני כתרים וכו', ויצתה בת קול
קריאה →ט"ו באב
/ הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים ט"ו באב תוכן כתוב במשנה (תענית כו, ב): "אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכ
קריאה →ראש השנה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים ראש השנה תוכן בענין מה שכתוב בשער הכוונות דרושי ראש השנה (דרוש א') עמוד ר"ז ד"ה ויראה לי[1]: "כי בכל ראש השנה חוזר האצילות העליונה לכמות שהיה בתחיל
קריאה →סוכות
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים סוכות כתוב בזוהר הקדוש (פנחס אות תתטו) ובספרים הקדושים, שבמלת סוכה ישנם ב' השמות הוי"ה אדנ"י. והוא, כ"ו מן סוכה הוא בגימטריא הוי"ה, וס"ה בגימטריא ש
קריאה →חנוכה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים חנוכה ידועה היא הקושיא למה קבעו הנס על השמן ולא על הנצחון במלחמה שנמסרו גבורים ביד חלשים וכו'. התשובה היא, כי שמן רומז לחכמה (עי' זהר צו אות קסד-ה)
קריאה →ט"ו בשבט
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים ט"ו בשבט כתוב בספר קדושת לוי פרשת בא בשם המדרש וזה לשונו באמצע דיבור: "שהנה כל מכה שימש חודש אחד, ובחצי ניסן היה מכות בכורו
קריאה →פרשת זכור
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים פרשת זכור "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה, יז). לכאורה מלת 'לך' היא מיותרת, די אם הי' כתוב 'זכור את אשר עשה עמלק', מהי מלת 'לך'. אלא זהו פירושו
קריאה →פורים
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מועדים פורים תנן במשנה (מגילה ב, א) "מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר". לשון 'לא פחות ולא יותר' הוא קשה, כי הי' צריך לומר 'לא קודם ול
קריאה →מאמר א' - הבטחון חייב להתלוות לאמונה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר א' - הבטחון חייב להתלוות לאמונה בענין בטחון, שהוא נצרך לעבדות כמו אמונה ממש, וגם מידה כנגד מידה, שהוא משקל אחד – לפי גודל האמונה צריך להיות הב
קריאה →מאמר ב' - הצורך ביגיעה ועבודת אמונה בכדי לזכות לדבקות
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר ב' - הצורך ביגיעה ועבודת אמונה בכדי לזכות לדבקות תוכן וכדאי לזמר בשמחה, שהיא נאה ומשובחת, ותועלתה היא למעלה מכל ציור והשגה וידיעה. והענין הוא
קריאה →מאמר ג' - טעמים נקודות תגין אותיות
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים / מאמר ג' - טעמים נקודות תגין אותיות ביאור הטעמים והנקודות חשוב לבאר ענין הטעמים נקודות תגין ואותיות שבתורה בכלל. כי זאת התורה המסורה בידינו על כל
קריאה →מאמר ד' - הדת והלאום
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים / מאמר ד' - הדת והלאום מהות הדת את מהות הדת וצורתה הכללית הנרצית מעבודת ה' - כבר ביארתי בכמה מקומות ואחזור על כך בקיצור. אין מטרתה של הדת אלא להביא
קריאה →מאמר ה' - יסוד התורה - אהבת ישראל
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר ה' - יסוד התורה - אהבת ישראל היצר הרע נותן לקיים את התורה כולה בתנאי אחד, והוא שנוותר על המצווה היסודית הכוללת של "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט,
קריאה →מאמר ו' - אחדות - ערובה לגאולה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר ו' - אחדות - ערובה לגאולה חז"ל אמרו בסוף מסכת עוקצין: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט, יא): 'ה' עוז לעמו יתן ה'
קריאה →מאמר ז' - אחדות עם ישראל
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר ז' - אחדות עם ישראל תוכן כתוב אצל כלי המשכן, שבצלאל עשה המשכן והארון וכל כלי הקודש בשלימותם כמו שה' הראה למשה, ובכל זאת לא נגמרה עדיין המלאכה
קריאה →מאמר ח' - הפועלים - כליו של הקב"ה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר ח' - הפועלים - כליו של הקב"ה אבאר מקודם במלים קצרות מהי דת ישראל, מהן התוצאות והתועלת אשר הדת מביאה לנו. זה מרומז בראשי התיבות של חודש אלול. ר
קריאה →מאמר ט -' רעיון העבודה במורשת ישראל
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר ט -' רעיון העבודה במורשת ישראל שנינו במסכת אבות (א, י) שמעיה אומר: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". היינו, אפילו אם יש לו במה להתפרנס, חייב לע
קריאה →מאמר י' - טעמי תורה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר י' - טעמי תורה בענין טעמי תורה של המקובלים, הוא בסוד הכתוב (תהלים לד, ט): "טעמו וראו כי טוב ה'", ובסוד הכתוב (איוב יב, יא): "וחיך אוכל יטעם לו
קריאה →מאמר יא - גדול הנהנה מיגיע כפיו
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר יא - גדול הנהנה מיגיע כפיו תוכן אמרו חז"ל (ברכות ח, א) "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים". מאי משמע הנהנה? מדוע לא אמרו העוסק? מפרש אני נהנה מ
קריאה →מאמר יב - סגולת התורה
/ הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר יב - סגולת התורה לתקן המחשבה הוא רק תורה, כמו שאמרו חז"ל (קדושין ל, ב) "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין". והנך רואה שהבורא של היצר הרע הו
קריאה →מאמר יג - השגת עם ישראל את הלבנה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר יג - השגת עם ישראל את הלבנה היחס הזה ללבנה אינו חדש לעם ישראל, אשר כידוע מונה את לוח הזמנים שלו לפי הלבנה. שלא כאומות העולם, לא נעפיל אל הלבנה
קריאה →מאמר יד - איסור להשתמש בקבלה מעשית, אלא רק בתפילה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר יד - איסור להשתמש בקבלה מעשית, אלא רק בתפילה בענין הלבנה וגרמי שמים כבר כתבתי שאנו אין כוחנו אלא בפה, אפילו להחיות מתים ולשנות הטבע ולעשות נסי
קריאה →מאמר טו - איהו וחיוהי וגרמוהי
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר טו - איהו וחיוהי וגרמוהי ב"ה, חודש הרחמים (תרפ"ז) פירוש במאמר תיקוני הזוהר (בהקדמה אות סט) "איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון"[1]. אשר "איהו" הוא הש
קריאה →מאמר טז - כלים / אמונה היא הכלי לאור השי"ת
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר טז - כלים / אמונה היא הכלי לאור השי"ת תוכן בכלים יש שתי מעלות: שבלי הכלי אי אפשר לאור להתפס, ועל ידי שבירתו נשפך מה שבתוכו. וגם מצמצם שאינו מנ
קריאה →מאמר יז - בענין ד' הבחינות מתתא לעילא - היכל לבוש גוף נשמה שורש
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר יז - בענין ד' הבחינות מתתא לעילא - היכל לבוש גוף נשמה שורש ראשונה היא הפעולה הנקראת בשם "היכל" שהוא מקבל כל ט' הראשונות. שנית הוא "לבוש" שהוא
קריאה →מאמר יח - מה הוא לימוד התורה שלא לשמה
הרב יהודה צבי ברנדוויין / מאמרים מאמר יח - מה הוא לימוד התורה שלא לשמה בעת אשר באו להזמין אותי אל החגיגה הזאת אמר לי אחד מן המזמינים. אם כי זה ענין של לימוד שלא לשמה אבל כדאי להשתת
קריאה →מן העיתונות (4)
האדמו״ר של ההסתדרות
מאת נפתלי לביא · הארץ · 1957-09-20 · עמוד 3
רבם של פועלים
מאת שרגא הר־גיל · דבר · 1959-09-25 · עמוד 22–23
תורת העבודה של הרב ברנדווין
מאת עמי שמיר · למרחב · 1964-09-18 · עמוד 3
הכיתוב שבתצלום העיתונות
„מה שאנו חסרים,” אומר הרב, מבטא את דבריו במתינות, וניכר כי למסקנה זו הגיע לאחר הרבה ע…
הרב בנימין סינקובסקי (82)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (82)
שיחות עם בעל הסולם — הרב בנימין סינקובסקי
הטקסט והתרגומים כפי שסופקו. קובצי המקור זמינים להורדה וכוללים את התרגומים לצרפתית שסופקו.
קריאה →שיחה בענין טהרת טומאת הקליפות
שיחה בענין טהרת טומאת הקליפותבר"ח אדר תש"ז טבריהרבי שמעון בן יוחאי מדכא (מטהר) שוקי טבריא. כאן עשיתי פנים של תם ושאלתי: איך היה יכול לטהר את שוקי טבריא מטומאת מתים, הלוא לזה צריך א
קריאה →שיחה בענין "גדולה שימושה יותר מלימודה"
שיחה בענין "גדולה שימושה יותר מלימודה"תוכןיום א' פ' בראשית תש"חבענין ספר הזהר והפירוש שלו שהוא כותב ושאנחנו לומדים, אמר כי אלה שמטפלים בצבירת כסף להדפסת הזהר שלו, הוא יותר מלימוד.
קריאה →בענין שמירת הבריאות – ב' הפכים
בענין שמירת הבריאות – ב' הפכיםתוכןפ' נח תש"טצריך מאד להזהר, כי אמנם הקב"ה יודע ויכול לשמור את בריותיו – ברואיו, אולם שזה זכות ופעולה מיוחדת לשמירה עצמית, כי מזה יוצא "משהו" נחוץ, ש
קריאה →שיחה – מענין מעלת החסרון
שיחה – מענין מעלת החסרוןסעודת שבת פ' נח תש"טבענין מעלת החסרון, שאמר אז: אם אין יראה אין אהבה, כשאין שמור אין זוכין לזכור. זכור זה אהבה. והעיקר מה שצריך להרגיש – שהעונש, זאת אומרת ה
קריאה →במעשה שלמטה צריך לכוון לעורר את השורש שלמעלה
במעשה שלמטה צריך לכוון לעורר את השורש שלמעלהשיחה פ' אחרי קדושים, תש"ט בסעודת היום[בזמן אמירת לחיים] אמר: חמרא למארא וחיי לרבנן, חמרא וחיי לרבנן, מהו הענין שאנו אומרים "לחיים" בשעת
קריאה →עמוד קח – שיעור אד"ר בתחלתו
עמוד קח – שיעור אד"ר בתחלתותוכןעמוד קח –שיעור אד"ר בתחלתותניא אמר ר' שמעון לחברייא עד אימת ניתב בקיימא דחד סמכא.כי רבי שמעון רצה לפעול למטה והוא שעצמו... יחד כמו גוונא דלעילא – היי
קריאה →ענין מילה ופריעה
ענין מילה ופריעהתוכןיום ב' פ' בלק תש"טאחרי סעודת ברית מילה של נכדו ממנוחה אמר לי: די מצוה פון מילה איז אזוי גרויס אז מען האט זי נישט אנגטרויט דעם אייגענטימער נאר די עלטערן. האן מען
קריאה →המלחמה בקליפת מדין ופעור ע"י פנחס דוקא
המלחמה בקליפת מדין ופעור ע"י פנחס דוקאתוכןבשבת קודש פ' מו"מ תש"י ר"ח מנ"איצא לקידוש, ואחרי הקידוש פנה אלי ואמר לי בלחישה: צווי שיינע יונגעלייט האט געהאט משה רבינו – פנחס און יהושוע
קריאה →בענין גדול המצווה ועושה
בענין גדול המצווה ועושהש"ק פ' כי תצא תש"יעסק בענין מצווה ועושה, ואמר: כי עם ישראל במצרים היו בבחי' אינו מצוה ועושה, וכן סברת רבי יוסף (קידושין כ"ט), הם אמרו: שנאכל במצרים חנם – חנם
קריאה →שיחה בענין בחירה
שיחה בענין בחירהיום ב' פ' לך תשי"א (זהר שמות צ' ע"ב)הבחירה שמשאירין לאדם, היא בזמן שנוהג בין הסתר לבין הסתר בתוך הסתר. שמשמעותו הוא: בין תשובה מיראה שאז נקרא רק צדיק ולא גמור, אע"פ
קריאה →שיחה בענין "מקבל עמ"נ להשפיע"
שיחה בענין "מקבל עמ"נ להשפיע"תשי"ב...זיך נישט אבשטעלין, ווייל דער עיקר איז דאך דער אויבערשטער, און נישט די "הארות". און דער אויבערשטער שטייט דאך ביים "ענד ציל", צום סוף, און נישט א
קריאה →ב' הקליפות ידיעה וכפירה
ב' הקליפות ידיעה וכפירהשיחה אחרי השיעור יום ב' פ' בא ר"ח שבט תשי"ב זהר ויקראעל דרך העבדות יש לציין כי דינין דנוקבא הם בחי' קליפת הכפירה, ודינים דדכורא הם בחי' קליפת הידיעה. ונשאלת
קריאה →ב' הקליפות ידיעה וכפירה
ב' הקליפות ידיעה וכפירהשיחה אחרי השיעור יום ב' פ' בא ר"ח שבט תשי"ב זהר ויקראעל דרך העבדות יש לציין כי דינין דנוקבא הם בחי' קליפת הכפירה, ודינים דדכורא הם בחי' קליפת הידיעה. ונשאלת
קריאה →שיחה בענין היכולת להכנס תמיד לכל המדרגות
שיחה בענין היכולת להכנס תמיד לכל המדרגותמצוואת רומז"ל ביום ג' פ' בשלח תשי"באחרי השיעור בזהר הק', נכנסתי אל רבי ומורי זי"ע מחבר ספר "הסולם" על הזהר של רשב"י, בחדר המיוחד שלו ושאל לש
קריאה →כל השגה היא פרי של יגיעה
כל השגה היא פרי של יגיעהואח"כ שאל איך הענינים אצלי בלימודי. ואמרתי שקשה לי מאד לעמול... ואמר הוא יחיה: שזה טוב אם קשה להכנס, שאם נכנסים ספונטן [ללא הכנה] זה לא טוב, צריך יגיעה ועבו
קריאה →ההסתרה היא בכדי שנחפש את השי"ת
ההסתרה היא בכדי שנחפש את השי"תופעם אחרת בשעת שיחה אמר לי ספור בענין מהרבי רבי ברוך ז"ל, כשהיה הקטן מתפרץ בבכי אל הסבא שלו, שהיה משחק עם הילדים במחבואים, והוא נתחבא יושב במחבואו כשע
קריאה →בכתבי האר"י הק' מעורבים מלבושי הרמ"ק, וצריכים לברר דברי האר"י מתוכם
בכתבי האר"י הק' מעורבים מלבושי הרמ"ק, וצריכים לברר דברי האר"י מתוכםבשיעור יום ב' פ' אמור תשי"ב אדרא רבא קל"ו באחרי השיעור שנכנסתי אליו כדרכי בקודש אמר לי: כי בכל פירושי האריז"ל מעו
קריאה →מאמר י"ד
מאמר י"דאחרי השיעור ליל ו' בהר ל"ו בעומר תשי"ב אידרא קדישא קלז,אבשעת שיחתנו אחרי השיעור, בזמן שאמרתי שקשה לי לעיין בדברי תלמידיו. והקשיתי: איך נתן האריז"ל לתלמידו הרח"ו להביא בכתב
קריאה →שינה בשבת תענוג
שינה בשבת תענוגמוצש"ק פ' בהרבענין שינה בשבת תענוג, אמר בשם רבו ז"ל: אם שינה הוא תענוג אם כן חבל בשבת פארשלאפן דעם תענוג, [לישון את התענוג] ולא ישן כל השבת. והוסיף: מהי שינה? הסתלקו
קריאה →כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה
כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקהבמוצש"ק פ' בחוקותידרש בענין עינים ואמר: "כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה", טהרה בעינים – לא להסתכל בדבר עברה, עי"ז באים לקדושת עינים –
קריאה →שיחה בענין שלא לבטל את החסרונות
שיחה בענין שלא לבטל את החסרונותמוצש"ק פ' במדברבענין "שימני כחותם על לבך", שקיעה בליטה, בליטה דכר, שקיעה נקבה. חלילה וחס לקלקל את השקיעות, אלא צריך להתפלל – "לשמך תן כבוד", לאוקמא ש
קריאה →שיחות של אחרי השיעור ששוחחנו פא"פ
שיחות של אחרי השיעור ששוחחנו פא"פביום ב' פ' בלק תשי"באחרי השיעור כדרכי בקודש שנכנסתי אליו לחדרו פנימה, שוחחנו על ענין הזוהר שלמדנו, ואמר לי, הפעם הוא אלי, מפני שתמיד אני אומר לו זה
קריאה →בענין פרה אדומה
בענין פרה אדומהבסעודת ברית מילה יום ה' פ' בלק תשי"ב אצל נכדו של רבי דוד מינצברג בירושליםאמר לי תורה בענין פרה אדומה, שרש"י ז"ל פירש: להם חוקה ולך טעם, ושואלים: אם חוקה – זה בשביל כ
קריאה →שאלת המין: מדוע השלם ברא ערלה שהיא בלתי שלימה?
שאלת המין: מדוע השלם ברא ערלה שהיא בלתי שלימה?ואחר כך אמר בענין הערלה בקשר עם שאלת המין: למה ברא הקב"ה דבר שאינו מתוקן, ושאנחנו הבריות צריכין עוד לתקן מעשה ידיו של הקב"ה, אם ח"ו של
קריאה →שיחה בענין ההפסד להתלמידים בחוסר עריכת השולחנות – טיש'ן בשבת
שיחה בענין ההפסד להתלמידים בחוסר עריכת השולחנות – טיש'ן בשבתשוחחנו בענין השיעור, ובשעת השיחה אמר לי: דו ביזט נאך מיר נישט משיג, דו האסט נאך נישט קיין השגה אין מיר. אמרתי: דאס ווייס
קריאה →נשיקת היד של בעל "הסולם" ע"י רבי אהרן שמש
נשיקת היד של בעל "הסולם" ע"י רבי אהרן שמשוהאופן שאמר: דו האסט גארנישט קיין השגה אין מיר, [אין לך שום השגה בי,] אמר בכוונה ומטרה מדיליה, מפני שלחצתי עליו בענין שמש ושאלותיו בזמן השי
קריאה →משל בענין מה שגונב ומועל במה שנותן לו המלוה
משל בענין מה שגונב ומועל במה שנותן לו המלוהואגב המשיל לי משל עם אחד שנתן לחבירו סכום כסף גדול למסחר בתנאי שהרוחים יהיו לו לבעל הכסף, והוא יתן לו מזה אחוזים. והנה זה שקבל הכסף מעל ב
קריאה →בענין המדינה
בענין המדינהיום ב' פ' דברים תשי"באחרי השיעור היתה לנו שיחה והסביר לי ענין המדינה, מדינת ישראל, ואמר שבודאי אלה שמחזיקים רסן השלטון אינם כדאים לכך, והקב"ה רוצה לתת לנו ארץ ישראל כול
קריאה →ההשגה תלויה בשמחה
ההשגה תלויה בשמחהליל ו' פ' ראה תשי"ב, סעודת סיום כרך י"ד של הזהר.שבח מאד את הכרך הזה הי"ד באמרו: כי חשוב מאד הספר הזה. ואמר כי חלק הזה יש בו הרבה מדרגות וקשה מאד. ואגב סיפר בענין ה
קריאה →"ויתאו המלך יפיך"
"ויתאו המלך יפיך"בסיום סעודת כרך י"ד יום ה' פ' ראה תשי"ב בעת ששר רבי ברוך "למנצח"פירש לי ענין: "ויתאו המלך יפיך", שלהמלך יש לו חמדה לאלה שאוהבים אותו, וצריך להשתדל שהמעשים שלך יהיו
קריאה →שיחה בענין העבודה מצד שכר ועונש
שיחה בענין העבודה מצד שכר ועונשתשי"באמר לי כי עיין בדבר מאד – איך לחבר ספר בענין בטול "שכר ועונש", שהוחדר על ידי האגדה כדרך לעבודת הבורא. שלפי דעתו זה מפריע מאד לעבודה. כי כל העבוד
קריאה →שמור לי ואשמור לך
שמור לי ואשמור לךיום ב' ר"ח מרחשון תשי"ג אחר השיעור זהרבשעת השיעור אמר לי: טראכט גוט אריין אין דעם זהר, ווייל איך האב נישט מפרש געוון איין הונדערטל – וואס איך האב צום זאגין דא. [תח
קריאה →ארץ ישראל היא בלתי מחולקת
ארץ ישראל היא בלתי מחולקתבשיחה שאחרי השיעור וישב תשי"גבשיחה שאחרי השיעור בזה"ק, שוחחנו הפעם על התמורות והחליפים שעומדים להתרחש בעולם, ואמר הוא כי המזוהם הזה ובא במפורש.. להביא שנוי
קריאה →התחדשות האמונה
התחדשות האמונהפ' תצוה תשי"גאמר מענין התחדשות האמונה, המשל עם האכילה, שכן הרופאים אומרים שמן האכילה לא נשאר כלול בגוף האדם, אלא שבזמן האכילה נוצר החום וזה נותן חיות לדם ומחזירו מחדש
קריאה →התחדשות האמונה (ב)
התחדשות האמונה (ב)משיחה קדושה ועיקרית מיום ב' ליל ג' פר' תצוה תשי"גהתחדשות האמונה והשמחה הנולדת מכך.עצת רשעים – שלא לקלקל הקושיות והסתירות שמתהוות ונולדות ... ענינים ומקרים ועובדות
קריאה →ברכת רבינו לר' בנימין
ברכת רבינו לר' בנימיןבזמן סיום "הסולם" ל"ג בעומר תשי"גוזאת הברכה שברך אותי בזמן סיום הסולם: דער אויבעשטער זאל דיך געבן דו זאלסט זוכה זיין צו דעת השלם, [ השי"ת יתן לך שתזכה לדעת השל
קריאה →שיחה בענין דביקות (תמצית של מאמר לסיום הזהר)
שיחה בענין דביקות (תמצית של מאמר לסיום הזהר)סעודת ל"ג בעומר תשי"ג במירון וסעודת יום ה' ל"ז בעומר ת"אכתוב "לדבקה בו", ומקשין: איך אפשר שזמני יהיה דבק בנצחי, הלא ה' אלקיך אש אוכלה הו
קריאה →שיחה בענין ב' תלמידים אשר יזכו להשגה
שיחה בענין ב' תלמידים אשר יזכו להשגהמנח"א תשי"גאחרי השיעור נכנסתי אליו, ודברנו בענין שאמר לי בעל פה השנה: איך וייס פעוונע [בודאי] אז היינטיק'ס יאר תשי"ג וועט איינער אדער צוויי פון
קריאה →שיחה – בענין השגת המדרגות הרוחניות
שיחה – בענין השגת המדרגות הרוחניותאחר השיעור שוחחנו אתו יחי' בענין "ההשגה" ואמר: כי מי שזוכה כבר להשגה קשה לו להצטמצם בספר, כי השגה היא כמעין המתגבר, שפע ללא גבול ומעצור, והמאמר בס
קריאה →שיחה בענין "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"
שיחה בענין "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"שיחה קד' משבת קדש פרשת שופטים תשי"גמצוה הבאה "לידך" אל תחמיצנה, כי עיקר ענין המצוה הוא התקרבות אל המצַווה, והמצוה בעצמה אינה מטרה כשהיא לעצמה,
קריאה →עוה"ז מול עוה"ב
עוה"ז מול עוה"בביום א' פ' האזינו תשי"ג, בשמחת חנוכת הבית של בתו שרה תחיהאמר לי: אז איך יאג [ממהר] נעם איך צו ביים עולם צויי שעה עולם הזה, אבער אז איך בלייב דא זיצען נאך צוויי שעה ה
קריאה →מתנת הרבי זי"ע
מתנת הרבי זי"עאפיית מצות תשי"דבשעת אפיית המצות מצווה בשנת תשי"ד, במאפיה של בן טובים בתל אביב, כשגמרו לאפות המצות ונכנס בטקסי לחזור הביתה נתן לי המטה שלו, עם ידית הכסף, ואמר לי: נא
קריאה →לא לרצות את שינוי הטבע
לא לרצות את שינוי הטבעיום ה' פ' מצורע תשי"ד לפנות ערבכשבאתי אליו הפעם יותר מוקדם, מצאתיו יושב כפוף על הזהר חדש, וחבל היה לי לבזבז זמנו היקר, אבל הוא יחיה אמר לי – כי סובל נורא מחמת
קריאה →צריכים להתפלל לשלום בין אמריקה לרוסיה
צריכים להתפלל לשלום בין אמריקה לרוסיהר"ח תמוז תשי"ד (מדף קרוע ובלוי אמנם מגודל חשיבותו העתקתיו)אמר כי המצב קשה מאד, מכיון שגם אמריקא וגם אנגליא מסיתים אותם לפעולה נגד ישראל, ואין ר
קריאה →דברי התנ"ך הם סודות דקדושה וא"א להסתמך עליהם בנוגע למהלכים פוליטיים
דברי התנ"ך הם סודות דקדושה וא"א להסתמך עליהם בנוגע למהלכים פוליטייםבענין הערבים דעתו – כי אין להתחיל אתם עכשיו, כי אין השעה מוכשרת, ומה שכן צריך לעשות הוא רק לא לתת להם אמתלא, כי ה
קריאה →מלכות ישראל יכולה לקום גם בעוד מאה שנה
מלכות ישראל יכולה לקום גם בעוד מאה שנהאמר: צריכים להתפלל לשלום בעולם, כי מה יצא לנו במלחמה ... ומה יצא לנו במלחמה שעברה ... כדי שבן צבי יהיה נשיא ושרת ראש הממשלה, האם כדאי היה? מה
קריאה →באגדות חז"ל אין פשט וא"א להסתמך עליהן לגבי מהלכים פוליטיים
באגדות חז"ל אין פשט וא"א להסתמך עליהן לגבי מהלכים פוליטייםואמר לי כי אגדות חז"ל אין להם פשט. והרב חרל"פ התרגש והתקצף וברח. אח"כ אחר איזה זמן שוב רציתי למשוך אותו אלי, וכמובן שאני י
קריאה →העיצה – שרוסיה ואמריקה תשלמנה ביניהן
העיצה – שרוסיה ואמריקה תשלמנה ביניהןיום ה' פ' בלק תשי"דבענין המצב החמור בארץ, העצה היעוצה היחידה היא – להתפלל שהשי"ת יתן עצה בלב שרי רוסיא ואמריקה שישלימו ביניהם, ומזה תצא לנו הרוח
קריאה →לפני מעשה שכר ועונש, לאחר מעשה השגחה פרטית (מדינת ישראל בן גוריון ואגודת ישראל)
לפני מעשה שכר ועונש, לאחר מעשה השגחה פרטית (מדינת ישראל בן גוריון ואגודת ישראל)ובעניני פנים מסר לי דעתו – כי פלוני בעיני כמשומד, ואלמוני כזולל נורא, שאין לו שום מצע ואידיאה, רק זלי
קריאה →בית המקדש השלישי
בית המקדש השלישישאלתי בענין בנין בית המקדש, שזהו זווג זו"ן, בידי אדם, הלא אמרו חז"ל (זה"ק פנחס מאות קמ"ג עד קנ"א): הבית האחרון יבנה שלא בידי אדם!? אלא הענין הוא: בידי אדם פירושו דפ
קריאה →חייבים לקום מיד אחר חצות
חייבים לקום מיד אחר חצותובענינו הפרטי, אמר לי: כי אי אפשר לו לעיין בענין נמרצות יותר מחצי שעה, אלא קם כדרכו אחרי חצות, כדי שלא להרגיל את הגוף, מחשש שיתרגל לפינוק.
קריאה →דברי האר"י הם העיקר, והאו"פ הוא רק לעזר
דברי האר"י הם העיקר, והאו"פ הוא רק לעזרשיחה משיעור פ' פנחס תשי"דבענין התיקונים לתע"ס, אמר לי כי בזמן כתיבת הפירוש על האריז"ל לא היתה כוונתו שהמעיין יסתלק מהפנים – דברי האריז"ל, אלא
קריאה →ההבדל בין תע"ס לזה"ק
ההבדל בין תע"ס לזה"קפ' מטות תשי"דההפרש בענין פירושו על הזהר ותע"ס הוא זה – כי התע"ס הוא בצירוף מדוייק, מבחי' סבה ומסובב, עד שהוא שלמות אחת, ואפשר רק לעמוד על תע"ס מבחי' ידיעה כללית
קריאה →ענין אמונה ושכל חיצוני
ענין אמונה ושכל חיצוניכי האמונה והשכל הם שני נגודים חריפים, ובמקום שמלבישים הדבר בשכל החיצוני, מסתלקת האמונה, ופשוט הוא – וכי מה תעשה שמה? ובכל זאת אי אפשר להשאיר הענינים בבחי' אמו
קריאה →ענין מוציא חמה מנרתיקה
ענין מוציא חמה מנרתיקהוהנה בגמר התיקון שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, שאז הרשעים נידונים בה, כי הדינים דדכורא גם בגמר התיקון אינם בטלים. הצדיקים מתרפאים בה, כי הצדיקים כבר מוכנים לאור ה
קריאה →שיחה – מהוראות שלי
שיחה – מהוראות שליבענין העבודה, מידארף ארבעטן אין יודישקייט, מדארף זוכן אליין א וועג, אן אייגן נייע וועג צום אויבערשטן. נישט די אלטע אויסגעטראטענע דורך אנדערע צדיקים, נאר זוכן א ני
קריאה →שיר
שירשיר מזמור שמסר לי בכי"ק בירושלים באשמורת הבוקר, ואמר לי: נא דיר אפער ווערטער, וואס געהערען צו דיר: [בבקשה לך, מספר מילים ששיכות לך.]יום השישי לפנות בוקר, ופה שואב אויר צח, המסכה
קריאה →ענינים שונים בשם בעה"ס
ענינים שונים בשם בעה"סאמר: כלל גדול בחכמה הזאת: בזמן שהאור הוא דביקות, הכלי הוא לקבלה. ובזמן שהאור הוא חכמה, הכלי הוא להשפעה.(במקום אחר הוסיף): מפני שיש ערך הפכי בין אור לכלי, היינ
קריאה →הזה"ק אינו מדבר בפרצופי א"ק
הזה"ק אינו מדבר בפרצופי א"קאמר לי כי הזהר אינו מדבר כלל בפרצופי א"ק, ומדבר רק באצילות שמתחיל מעתיק. וכאן הזכרתיו מענין טעמים, גער בי: דו קוקסט אריין אין אנדערע מפרשים, [אתה מסתכל ב
קריאה →כתבים הראשונים של בעה"ס בענין קו ורשימו
כתבים הראשונים של בעה"ס בענין קו ורשימו(סובבים על דברי הרמח"ל ב"אדיר במרום" עמ' רס"ו)שנים שבאו בספינה והתחיל אחד לקדור (לקדוח) תחתיו, אמר לו חבירו: למה אתה קודח תחתיך? אמר לו: מאי
קריאה →ענין הקשר, בנוי על דברי הרמח"ל באדיר במרום
ענין הקשר, בנוי על דברי הרמח"ל באדיר במרוםכשאיהו בקו ימין איהי בקו שמאל, אבל כשאיהו בקו האמצע זה הוא סוד זווג, ונקרא "בריח התיכון המבריח בתוך הקרשים מקצה אל הקצה". וכבר נצרף השקר ש
קריאה →הבריאה – מלכות. המצוה – ו"ק. שכר ועונש – חב"ד.
הבריאה – מלכות. המצוה – ו"ק. שכר ועונש – חב"ד.ג' כללים הם: הבריאה והמצוה ושכר ועונש. ובהתחברם לטוב הוא סוד א"ח דאחד, ט' ספירות. דהבריאה סוד מלכות שכוללת בי"ע בכללות, ומלבשת ותופסת
קריאה →ענין פנימיות וחיצוניות
ענין פנימיות וחיצוניותכלל העולמות פנימיות וחיצוניות, וזה היה חטא אדה"ר שהיפר עצת ה' שלא להנות מעה"ד דהיינו החיצוניות, שזה ענין השתלשלות המדרגות – שחצוניות העליון נעשה פנימיות להתחת
קריאה →דמיון הרוחניות
דמיון הרוחניותתוכןכל השמות שאנו מגדירים לאלקות אינם רק לשבר את האוזן, בסוד אזנים לתורה, כמו שאמרו ז"ל: משל לדלי שנפל לבור, ולא היה מי שיכול להעלותו, ובא אחד ועשה לו אוזן ובית יד, ו
קריאה →עצם ומקרה היוצאים ומתראים מכל ספירה
עצם ומקרה היוצאים ומתראים מכל ספירהשני בחינות נמצאות בכל הארה, דהיינו באותו קו המדה המפרטת את הרצון הכללי לפרטים, לפי השינוים שהעוה"ז מצטרך לשלימות על פי שכר ועונש. שמכל שינוי רצון
קריאה →השיבנו ושובו
השיבנו ושובואדה"ר לא היה בסוד העבודה, שזה מתחיל בסוד ז"א, אבל בריאתו מתחילה לא היתה אלא בסוד א"א, ותיקונו היה צריך להיות בסוד ע"ק (עתיקא קדישא), דהיינו "להשיג הקדושה הבאה אליו בהתג
קריאה →הפרדת הזוהמה והנקיות
הפרדת הזוהמה והנקיותשבר וחתך וה... מהטפה כל בחי' אור, רק חשך גמור בסוד התא.., עד שיוציא לאויר העולם בבחי' "עיר פרא אדם יולד", ומכל מקום ההכנה נמצאת בו, מתוך עצמו ממש, כמו הזית שכות
קריאה →הצמצום הוא כלפי התחתון – למען יתענג בהתמלא החסרון
הצמצום הוא כלפי התחתון – למען יתענג בהתמלא החסרוןסוד כל הצמצומים וגבולים השורים בכל נמצא שורשם בצמצום א', והאיך נעשה זה הצמצום – הוא רק כלפי התחתון. פירוש: שנתחדש כלפי עין התחתון ב
קריאה →תלי בעולם כמלך על כסאו, גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה.
תלי בעולם כמלך על כסאו, גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה.(ספר יצירה פ"ו)תלי בעולם כמלך על כסאו וכו', פירוש: שלש הנהגות מושפעות ממלך אחד: הנהגה בתוקף גדול, שכל כך נשמעים ל
קריאה →ג' כלים לנר"ן – מח לב כבד
ג' כלים לנר"ן – מח לב כבדהנה כל העולם ומלואו המה נכללים בג' ג', דהיינו חד"ר בסוד ענ"ג, וזה נר"ן, ולמטה בגוף האדם נעשו ג' כלים לנר"ן:נשמה משכנה במוח, פירוש: ששם סיומה, שאין בכחה להת
קריאה →ענין הראיה
ענין הראיה(בנוי על דברי רמח"ל באדיר במרום עמ' ע"ג והלאה)עין בגימטריא ק"ל, והסוד – צ"מ דצל"ם, הצ' סוד הגן, דהיינו הפנימיות הסגור בהחיצוניות בבלי מציאות להתגלות לעדה, כמו ההרגש. והפנ
קריאה →סוד עבודה שלימה
סוד עבודה שלימהאין ב' מלכים משתמשים בכתר אחד. פירוש: שענין הבריאה היא להעלות המקבל להיות שוה בסוד המשפיע, בסוד "עמי" – שתהיו עימי בשותפות, בסוד פעמים הקדים אהרן למשה ופעמים משה לאה
קריאה →ענין שבירה ותיקון
ענין שבירה ותיקון(בנוי על יסודות ב"אדיר במרום")לשיקב"ה בשכי': הנה ראשית העולמות במאמרות נבראו, דהיינו "בדבר ה' שמים נעשו", ובאותם כלים נעשה סוד שבירה, דהיינו לא גמרו הכונה. ואחר כך
קריאה →נושאים שונים
נושאים שונים(מיוסד על "אדיר במרום")יש רשר"ד בעולם הגשמי ויש רשר"ד בעולם רוחני, והמה שמונה נסיכי אדם מתקבצים ועומדים על תפקידם בזמן אחד באדם אחד בשתי עולמותיו.והאמת שברשר"ד הגשמיים
קריאה →ונשבר הכד על המבוע
ונשבר הכד על המבועכתיב: "ונשבר הכד על המבוע" (קהלת י"ב), פירוש: כשהכד נתמלא מהמבוע, אז מתגלה התפארות בשורש ובכל העולמות, ולא יוכל הענף למלט עצמו מבלי לקבל מתוקף המאור הזה, אבל צריך
קריאה →"שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה"
"שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה""שכן ארץ ורעה אמונה" (תהילים ל"ז ג'), פירוש: אפילו בעלות האדם לשמים שיאו, מזהיר אותו המשורר – להתחזק לשכון ארץ, כדי לרעות באמונה, ולגדלה ולחזקה בכל פ
קריאה →ג' בחינות סובבות את האדם
ג' בחינות סובבות את האדםג' בחינות סובבות את האדם, דהיינו אור חושך ומקום פנוי, שם פעמים מושל האור ולפעמים החושך יכסהו. או שכל מדות הרגשים, שלפעמים ישפיע השכל ושולט על מדותיו, ולפעמי
קריאה →אסור להרים את ידו בלא תפילה ובקשה
אסור להרים את ידו בלא תפילה ובקשה"שאו ידיכם קדש, וברכו את הוי"ה". פירוש: דאמרו חז"ל (הזה"ק בלק קצ"ז, ותחילת יתרו, וכן עיין בזהר נח מאמר "ארימת ידי בצלותין"): דאסור לארמיה ידיו בלי
קריאה →עולם שנה נפש
עולם שנה נפשסוד שירותא וסיומא (התחלה וסוף) הוא בחי' קו ורשימו. ובעולם – שיתא אלפי שני ראשית, וחד חרוב בחי' עולם שכולו שבת – בחינת אחרית. וכן ששת ימי המעשה – ראשית, ושבת בסוד אחרית.
קריאה →"וירא מנוחה כי טוב, ויט שכמו לסבול, ויהי למס עובד"
"וירא מנוחה כי טוב, ויט שכמו לסבול, ויהי למס עובד""וירא מנוחה כי טוב" וכו' (בראשית מ"ט ט"ו). פירוש: דהנה כתיב גבי קין והבל (בראשית ד' ד'–ה'): "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביה
קריאה →סוד מי מריבה
סוד מי מריבהסוד מי מריבה שמשה אמר: "גם בי התאנף ה' בעבורכם" וכו', עד שדיבור האחרון היה לו: "עלה אל ההר וכו' הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור", שזה סוד: "תאות לבו נתת לו, ארשת שפתיו בל
קריאה →חומרי לימוד — מחבר לא מצוין (1)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (1)
הרב״ש — הרב ברוך שלום אשלג (2)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (2)
הערות הרב״ש — פנים מאירות ומסבירות, ספר ראשון
עץ חיים פנים מאירות ומסבירות / ענף א / דברי הרב - פנים מאירות אות ח דברי הרב ח) ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף בספירות הנ"ל, אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור א"ס מצד העליון וסופו
קריאה →הערות הרב״ש — פנים מאירות ומסבירות, ספר ראשון ושני
עץ חיים פנים מאירות ומסבירות / ענף א / דברי הרב - פנים מאירות אות ח דברי הרב ח) ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף בספירות הנ"ל, אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור א"ס מצד העליון וסופו
קריאה →רבי חיים מאיר יחיאל ממאגליניצא (1)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (1)
הרב משה ברוך למברגר (149)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (149)
כתבים — הרב משה ברוך למברגר
הטקסט והתרגומים כפי שסופקו. התרגומים לצרפתית זמינים בקובץ Word המקורי.
קריאה →הוי מתחמם באורן של תלמידי חכמים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הוי מתחמם באורן של תלמידי חכמים ו' עש"ק בראשית תרפ"ו והענין – שראשית ותכלית האדם בכל הנמצא ממנו הוא לקב"ה, לדבקה בו יתברך. והקשו: הלא אש
קריאה →אין השכינה שורה אלא על עשיר גיבור וחכם
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אין השכינה שורה אלא על עשיר גיבור וחכם אין השכינה שורה אלא על עשיר גיבור וחכם [שבת צ"ב ע"א], עשיר היינו שהוא שמח בחלקו, גיבור שכובש את י
קריאה →בטחון שלא ידח ממנו נידח
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בטחון שלא ידח ממנו נידח צריך לשמוח עם הבטחון, דהיינו שסוף כל סוף "לא ידח ממנו נדח", ויהיה הרצון הקב"ה בשלימות, ויהיה נחת רוח על מה שנעשה
קריאה →קויטל
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר קויטל ב"ה משה ברוך בן יהודית לרחמים העליונים, שיזכה לעשות תשובה במהרה ובזריזות, מתוך אהבה ויראה ושמחה עם כל כלל ישראל, שלא ישובו לכסלה ע
קריאה →רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא זאת חנוכה תרפ"ח "רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותא", ע"ז אחז"ל: "כל הגרגרן כועס", והגוף הוא גרגרן לכן נקרא רגז
קריאה →במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו נעתק י' טבת תרפ"ח פירוש: שהאדם שהוא תמיד בדביקות אמיתית, רואה שהשי"ת משפיל א"ע, דהיינו שהקב"
קריאה →"מוריד שאול ויעל"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "מוריד שאול ויעל" מקודם צריך שיראה שיהיה לו חסרון להדבק בה', ואם אין לו, צריך שיתפלל ע"ז: מדוע אין לו? כי זה שאין לו חסרון הוא מטעם מיעו
קריאה →ההבדל בין קליפת ישמעאל לקליפת עשיו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההבדל בין קליפת ישמעאל לקליפת עשיו ב"ה ג' ויצא ביום שהתחיל לבנות היסוד של בנין הישיבה, נעתק י"א טבת תרפ"ח קליפת ישמעאל היא "לא יגעתי ומצ
קריאה →שמחת האב בבנו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר שמחת האב בבנו לנ"ע ב' י"א תרפ"ח להבין מה שאנו עובדים את השי"ת, ואנו מיגעים אותנו, ושאנו אין הולכין בעצת היצר, והלא כתיב אלמלא אין הקב"ה
קריאה →אדם צריך לדעת שלומד שלא לשמה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אדם צריך לדעת שלומד שלא לשמה מאדמו"ר, יום ה' מ"א למב"י תרפ"ט פירש: מה שאיתא שילמוד אדם שלא לשמה, היינו שצריך לידע שלומד שלא לשמה, רק יהי
קריאה →אמונה ובטחון אחד הם
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אמונה ובטחון אחד הם שמעתי מאדמו"ר שליט"א י"ז כסלו תרצ"א אמונה ובטחון אחת הוא, ומה שנקרא בשני שמות הוא כשאורו יתב' מתלבש, הנה מה שמתלבש ב
קריאה →לא יפנה א–ל מדעתו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר לא יפנה א–ל מדעתו כ' כסלו תרצ"א "סור מרע ועשה טוב", סור מרע היינו שלא יפנה אל אלילים ואמרו חז"ל אל תפנו אל מדעתכם. היינו שצריך להרגיש יר
קריאה →עיקר עבודתינו – לקרב הזמן
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עיקר עבודתינו – לקרב הזמן תרצ"א עיקר עבודה שלנו היא לקרב הזמן בבחי' "אחישנה", כמ"ש: "ישראל מקדשים לזמנים". כי כלפי הבורא יתב' הוא הכל בש
קריאה →המטרה – שליטה על המחשבה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר המטרה – שליטה על המחשבה ט' טבת תרצ"א מאדמו"ר שליט"א צריך להרגיל את עצמו להיות שולט על מחשבה, ולקבוע זמנים שלא יהי' לו מחשבה של חול, אפיל
קריאה →על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ביום ב' אמור תרצ"ז פה תל אביב אדמו"ר שליט"א ביאר על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו [ב
קריאה →דום לה' והתחולל לו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר דום לה' והתחולל לו עוד פירש: "דום לה' והתחולל לו" [תהלים ל"ז ז'], היינו דום שהיא בחי' אמונה ודממה, והתחולל לו היינו שכל בחי' החלל יהיה ל
קריאה →קושי הבטחון בהשגת סודות התורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר קושי הבטחון בהשגת סודות התורה עוד אמר לי אז: למה אינני בבטחון להשגת סודות התורה, שלכן קשה להיות בוטח להשיג סודות התורה, ולעניני גשמיות מ
קריאה →העיקר הוא הצורה של היסורים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר העיקר הוא הצורה של היסורים ואמר עוד: שהיסורים כבר יש די אפילו לאברך בן עשרים שנה. אבל העיקר הוא הצורה של היסורים, היינו לשנוא את הרע והש
קריאה →אדם צריך השתוקקות לרזי ולטעמי תורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אדם צריך השתוקקות לרזי ולטעמי תורה טבת תרצ"ח צריכים להשתוקק לרזי תורה וטעמי תורה, ולהתפלל ע"ז, כדי להרחיב ולהגדיל את הרצון לרזי וטעמי תו
קריאה →הצורך לחדֵש בעבודה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הצורך לחדֵש בעבודה העתקה ממה שמצאתי כתוב אצלי בשם אדמו"ר שליט"א מיום א' בא תרצ"ח מה שאמר פרעה: "מי הוי"ה אשר אשמע בקולו" (שמות ה' ב'), פ
קריאה →אין רשות לבאר את הסדר דעתיק
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אין רשות לבאר את הסדר דעתיק יום ה' ז' מנ"א תרח"צ שמעתי מאדמו"ר שליט"א, שעתיק אינו רשאי לבאר הסדר, רק שיכולים לסדר ולהבין בפני עצמו מכל ה
קריאה →אמונה היא השפעה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אמונה היא השפעה מקודם שמעתי ואמר – שאמונה היא השפעה.
קריאה →רופא כל בשר
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר רופא כל בשר יום ג' י"ב מנ"א תרח"צ שהיה חולה, באתי אצלו, אמר לי, שנקל לו מחלתו מזמן שהיה הרופא אצלו, אף שעדיין לא לקח את הרפואה.
קריאה →ריבוי הקדושה גורם לרבוי חיי הס"א
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ריבוי הקדושה גורם לרבוי חיי הס"א אלול תרח"צ ביאור עץ חיים: "בהתרבות הקדושה נתרבה חייהן של ס"א". היינו שפרצופי הקדושה הם י"ב, עתיק עם הלב
קריאה →אדה"ר נולד דו פרצופים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אדה"ר נולד דו פרצופים מאדמו"ר שליט"א ו' עש"ק שופטים ו' אלול תרצ"ח ביאור ענין נסירה שנולד דו פרצופין, היינו שבהקדושה אינו נרגש שום חסרון,
קריאה →לספר נחוץ צריכים להמתין
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר לספר נחוץ צריכים להמתין גם אמר שעומד באמצע כתיבת הספר שהוא נחוץ מאד, רק שמוכרחים להמתין.
קריאה →ענין הזריזות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין הזריזות ביום א' כי תבא ט"ו אלול תרח"צ הוכיח אותי על מה שאיני מקפיד על שצוה אותי על הזריזות, דאינה אצלי לפי הטבע שלי. ואמר שעיקר הזי
קריאה →רחמנא אמר תיקעו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר רחמנא אמר תיקעו בישיבה של יום ב' דר"ה תרצ"ט בערב אמר: שיש כתוב ב' פשטים על "למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו" [ר"ה ט"ז א']: א' לכוון על המְצַ
קריאה →אחר ביאת המשיח יוכר בין עובד אלקים ללא עבדו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אחר ביאת המשיח יוכר בין עובד אלקים ללא עבדו יום א' משבוע של יוה"כ תרצ"ט אמר:א.. ההיכר בין עובד ה' ללא עבדו, היינו אחר ביאת המשיח. אז יהי
קריאה →"אדם ובהמה תושיע ה'"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "אדם ובהמה תושיע ה'" בישיבה של שמיני עצרת אמר, שיש באדם שתי בחינות לתקן: היינו דברים השפלים ונמוכים שהם מבחי' בהמה, ודברים שהם מבחי' אדם
קריאה →חסרון האור
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר חסרון האור יום ב' פרשת נח צ"ט אמר לי שיש לי כלי לקבל את האור, אבל אין לי עדיין כלי להרגיש את חסרון האור, ע"כ צריך אני להרגיל את עצמי להר
קריאה →קבלת היסורים ללא סעד וסמיכה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר קבלת היסורים ללא סעד וסמיכה יום א' וירא תרצ"ט אמר לי שצריכים לעשות בירורין ביסוד עצמו, היינו בשורש דשורש, ששם עצמו יש הרגש יסורים, שנשאר
קריאה →הגבורות הן ה' אותיות מנצפ"ך
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הגבורות הן ה' אותיות מנצפ"ך מוצש"ק ויצא תרצ"ט ביאור למה הגבורות הם ה' אותיות מנצפ"ך, לפי שהגבורות המובן שלהם הוא שהם עושים סיום על האורו
קריאה →עלית נה"י לחג"ת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עלית נה"י לחג"ת ביאור ענין העיבור, שהוא עליית נה"י לחג"ת, והיסוד נכלל בת"ת, שהוא דוגמת עליית הה' תתאה בעינים, שנעשה עי"ז בחי' עשר ספירות
קריאה →שגיאות הן לצורך תיקון
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר שגיאות הן לצורך תיקון יום ד' וישב כ"ח כסלו תרצ"ט אמר לי (מה אני מפחד) בזמן שמסרתי לו את ספר תלמוד עשר הספירות עם ההגהות מה שצריכים לתקן
קריאה →בעוה"נ המלכות עלתה ליסוד
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בעוה"נ המלכות עלתה ליסוד ו' עש"ק וישב תרצ"ט אמר שכל מה שנוהג ולומדים אצל מלכות דא"ק, היינו המסך והעביות, הנה כל זה נוהג ג"כ בעולם הנקודי
קריאה →מרוחניות קשה להנות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר מרוחניות קשה להנות מוצש"ק מקץ זאת חנוכה תרצ"ט אמר, שיותר קל לו להנות מדברים גשמיים משום שבזה אין כל כך פגם, מלהנות מדברי רוחניות.
קריאה →ביאור מהו שורש זו"ן במקוריות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ביאור מהו שורש זו"ן במקוריות ו' עש"ק ויחי תרצ"ט מאדמו"ר שליט"א הנה שורש זו"ן מקורו הוא שליש תחתון של נה"י נעשה בחי' בי"ע, היינו מקו אמצע
קריאה →בטחון ותפילה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בטחון ותפילה מאדמו"ר שליט"א ו' ע"שק וארא תרצ"ט הלכתי אצלו כשהייתי ביסורים קשים מטרדות בעל חובות, והרגשתי שאני בסכנה גדולה כמו יסורי איוב
קריאה →מעלת השגת נשמת הצדיק
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר מעלת השגת נשמת הצדיק אור ליום ג' יתרו י"ח שבט תרצ"ט קרא אותי לחדרו וסגר את הדלת, ודיבר הרבה ענינים. ותוכן הדברים היה – שא"א לשום אדם לגל
קריאה →חובת רבוי השבח וההודאה ע"י חוש המישוש
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר חובת רבוי השבח וההודאה ע"י חוש המישוש כ"ג ניסן תרצ"ט מאדמו"ר שליט"א אמר שאני צריך לעשות הרבה בחוש המישוש, וגם להרבות בשבח והודאה, שזה גו
קריאה →ההפרש בין "הצליחה" ו"הושיעה"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההפרש בין "הצליחה" ו"הושיעה" כ"ז ניסן תרצ"ט אחה"צ מאדמו"ר שליט"א דיבר מענין הצליחה וענין הושיעה, כי הצליחה הוא בחי' אמונה, שיכולים לזכות
קריאה →תורה ותפילה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר תורה ותפילה גם ביאר ההפרש בין תורה, ועבודה שהיא תפילה [תענית ב' ע"א], שהרי באמת תורה היא ג"כ תפילה, רק ההפרש הוא, שתורה הוא שאין לו צורך
קריאה →מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה אלקים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה אלקים א' אייר תרצ"ט "משה איש האלקים" (דברים ל"ג א') – אמרינן בגמרא: "מחציו ולמטה איש, ומחציו ולמעלה אלקים"
קריאה →חשיבות המסורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר חשיבות המסורה ביום א' אמור תרצ"ט, יום הה' שנסעתי עמו מירושלים לתל אביב שאל אותי: מה נשמע אצלי? ואמרתי לו שאני רואה שקבלת המסורה, עומדת ע
קריאה →חשיבות המסורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר חשיבות המסורה ביום א' אמור תרצ"ט, יום הה' שנסעתי עמו מירושלים לתל אביב שאל אותי: מה נשמע אצלי? ואמרתי לו שאני רואה שקבלת המסורה, עומדת ע
קריאה →ב' בחינות במ"ן
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ב' בחינות במ"ן יום א' פרשת שלח תרצ"ט, המשך השיעור מיום ו' עש"ק. בשער הכוונות כתוב שיש ב' בחי' מ"ן, היינו בחי' מ"ן מתוקנים בלי פגם, הנה ה
קריאה →עיקר העבודה – שלא לאבד את המדרגה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עיקר העבודה – שלא לאבד את המדרגה בפרשת בלק בערך תרצ"ט פעם אחת אמר לי, שעיקר העבודה של בעל מדרגה הוא שלא לאבד את המדרגה. ואז צריך שמירה י
קריאה →עיקר העבודה בזמן העליה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עיקר העבודה בזמן העליה יום ג' דברים, ב' מנחם אב תרצ"ט אמר שבשעת נפילה אין שום עבודה, רק עיקר העבודה הוא בזמן עליה. ובכל פעם צריכים להתחי
קריאה →הירידה היא לצורך העליה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הירידה היא לצורך העליה ובאם יש הרבה ירידות עד שנעשים שונאים להרע, כמ"ש "אוהבי ה' שנאו רע" (תהלים צ"ז י'), ומזדרזים מהר לעלות, הנה מזה הי
קריאה →במן אין שום פסולת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר במן אין שום פסולת גם אמר – למה המן נקרא לחם הקלוקל (במדבר כ"א ה') שעייל אית להו ומפקי לית ליה? לפי שע"י לימוד התורה שהוא לחם מן השמים, ש
קריאה →האמונה מצילה ממזיקים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר האמונה מצילה ממזיקים ובאיזה ימים מקודם אמר, שהמזיקים שנולדים בע"ש, (הקדסה"ז אות רמ"ח) אם הם ממשיכים אורות, מקבלים אורות יותר גדולים או י
קריאה →הפילוסופים מקבלים את האמונה רק בתור מעבר
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הפילוסופים מקבלים את האמונה רק בתור מעבר עוד אמר, שהפילוסופים הם מקבלים את האמונה מקודם רק כמו גשר ובחי' מעבר, וכשעוברים את הגשר הם מתחי
קריאה →התנאי שעשה השי"ת עם מעשי בראשית
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר התנאי שעשה השי"ת עם מעשי בראשית יום ד' דברים, ג' מנ"א תרצ"ט ונראה לי לפרש שזהו הפירוש של "יום הששי", שהתנה הקב"ה עם מעשי בראשית, שהוא בח
קריאה →יגעתי ומצאתי – תאמין
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר יגעתי ומצאתי – תאמין יום ו' עש"ק דברים, ה' מנחם אב "יגעתי ומצאתי תאמין". נראה לי שע"י יגיעה בתורה דאצילות שהיא בחי' מ"ן, שהיה "עומר לגול
קריאה →הסיבה לכאבי ראש
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הסיבה לכאבי ראש ט' באב תרצ"ט ביום ט' באב תרצ"ט בצהרים אמר שכואב לו הראש, ואמר – שאפשר משום שלא לומד.
קריאה →בזיעת אפיך
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בזיעת אפיך ביום ט"ו באב תרצ"ט אמר: אם מפרשים את התורה שהכל היא ברכות, א"כ מה שכתוב "בזיעת אפיך תאכל לחם" היא ג"כ ברכה, שבזיעת אפיך בודאי
קריאה →בני חיי ומזוני
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בני חיי ומזוני גם פירש אז מה שאיתא: "בני חיי ומזוני – לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא" (מו"ק כח' ע"א). כי מזלא היא בחי' שערות שהיא עביו
קריאה →אין כלים לחיה יחידה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אין כלים לחיה יחידה מה שאמרינן שאין כלים לחיה יחידה, היינו בענין ע"ס שזו למעלה מזו, שהן ע"ס הפרטיות שבכל פרצוף. משום שהע"ס הללו יוצאות ע
קריאה →ענין יגיעה ומציאה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין יגיעה ומציאה ביום ד' עקב י"ז מנחם אב תרצ"ט דיבר בענין יגיעה ומציאה, שיש טועים שיגיעה עם המציאה היא קודם ונמשך, אבל באמת היגיעה היא
קריאה →הוכחת חבר
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הוכחת חבר דבר עמי שאכתוב מכתב לר' לוי יצחק נ"י, ולהוכיח אותו שממעט בעבודה, והראיה שאינו מצליח בעסקיו, ואמר שע"י מכתב שלי יכול להיות לו י
קריאה →הקשר בין הספירות למספרים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הקשר בין הספירות למספרים יום א' ראה כ"א מנחם אב תרצ"ט באמצע הלימוד ביאר את ענין יחידות, עשרות, מאות, אלפים, עשרת אלפים, אלף אלפים. מלכות
קריאה →ענין טפיים עולות מלמטה, וטיפה יורדת מלמעלה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין טפיים עולות מלמטה, וטיפה יורדת מלמעלה גם ביאר ענין טפיים שעולין מלמטה, היינו מצ"א, שהיא גבורה דעתיק שיש במו"ס, וכן מצ"ב שיש במו"ס,
קריאה →ענין שאסור ללמוד את הג"ר של כל מדרגה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין שאסור ללמוד את הג"ר של כל מדרגה גם אמר: מה שאסר ללמוד בג"ר, היינו שאינם יכולים לגלות, כי רק מפה ולמטה שהוא בחי' טעמים יכולים ללמוד,
קריאה →חוסר בטחון
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר חוסר בטחון יום ג' ראה תרצ"ט אמרתי לו שאין לי מה לדבר ולשאול, (שהייתי אז בזמן נפילה), לפי שיש לי כבר כל החומר שצריכים לילך בכל הזמנים. וא
קריאה →ידיעה, העלם, וידיעה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ידיעה, העלם, וידיעה אור ליום א' דר"ח אלול תרצ"ט שאלתי לו: למה אינני מרגיש בעבודה של חצות, מה שסידר לי בדרך ידיעה מתחילה, והעלם בינתיים,
קריאה →"לא תוסיף"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "לא תוסיף" ושאלתי אותו, שעכשיו הוא שנה חדשה ומה יש להוסיף? ואמר, כי אין שייך מה להוסיף, כי אם יוסיף, א"כ יהיה כמו סמיכה שאדרבא שהוא פסול
קריאה →ההשגות צריכים ליחד לה'
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההשגות צריכים ליחד לה' א' דר"ח אלול תרצ"ט הנה אם רואה שיש לו יותר התעוררות, וכן אם מתדמה לו שבאים לו השגות יותר גדולות, ידע בטח שצריך לה
קריאה →ענין שכחה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין שכחה ביום א' דר"ח אלול תרצ"ט, דיברתי עם אדמו"ר שליט"א אודות מה שאיתא בספר היכלות, שאמר רבי ישמעאל: בן שלש עשרה שנה ראה אותי רבי נחו
קריאה →העבודה היא דוקא במקום שאין האברים מרוצים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר העבודה היא דוקא במקום שאין האברים מרוצים אלול שנת צ"ט העתקה מכתב ישן שרשמתי בשם אדמו"ר שליט"א: כוונת הלימוד תהיה – שיהיה לו דעת שיספיק ל
קריאה →בעלי תריסין
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בעלי תריסין פירוש "בעלי תריסין" (זהר בראשית ב' אות צ"ג) הוא מגינים, והנה העיקר הוא שצריכים לתקן את הע', שתשעים ותשע מתין מעין הרע. תתלא
קריאה →ענין חופה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין חופה מאדמו"ר שליט"א: פירש: "כל אחד נכוה מחופתו של חבירו" (ב"ב ע"ה ע"א), שחופה פירושה כיסוי, שכל מי שיכול לסבול יותר כיסוי, הוא יותר
קריאה →מצוה לרמות את הגוף
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר מצוה לרמות את הגוף עש"ק כי תבא תרצ"ט פי' "לא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כ"ה י"ז), היינו אמיתו, למי שאומר אמת. אבל הגוף הוא מרמה כל פעם את
קריאה →"שראשי נמלא טל"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "שראשי נמלא טל" ביום הנ"ל פירש: "שראשי נמלא טל" (שה"ש ה' ב'), היינו השערות שהן ממשיכות הארת חכמה. שמכל הזווגים הן ממשיכות הארת חכמה טיפי
קריאה →בטחון ואמונה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בטחון ואמונה יום ג' כ"ח אלול תרצ"ט דיבר עמי אודות חזרת שו"ת, ואמר שעיקר הבנת התשובות הוא לפי הבקיאות. ואמר שלכן לר' יודא צבי יותר נקל לח
קריאה →צריך לרצות להתדמות לגדולים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר צריך לרצות להתדמות לגדולים מוצאי יום כפור ת"ש אמר שזה שרוצים להתדמות לגדולים זה בעצמו הוא דבר גדול.
קריאה →צום – אי אכילה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר צום – אי אכילה עוד אמר, שזה טוב שצמים ואינם אוכלים ועושים. (ונ"ל שמה שאמר כפל הלשון שצמים ואינם אוכלים, היינו שאין אוכלים אח"כ בזמן אכיל
קריאה →ההבדל בין ימי שלום לימי מלחמה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההבדל בין ימי שלום לימי מלחמה עש"ק בראשית ת"ש אמר שבימי שלום יכולים יותר לעשות ולחדש, אבל הרוחים הם מעטים, ובימי מלחמה אין יכולים יותר ל
קריאה →איזהו עשיר? השמח בחלקו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר איזהו עשיר? השמח בחלקו ו' עש"ק נח ת"ש "אין השכינה שורה אלא על גבור חכם ועשיר" (שבת צ"ב ע"א), ופירש: עשיר – "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבו
קריאה →מדוע הגוף מכונה "שרה"?
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר מדוע הגוף מכונה "שרה"? מוצש"ק פר' וירא ת"ש אמר פירוש הזוהר (זהר פ' וירא אות קל"ג ואילך) – למה נקראת אשת אברהם שהיא הגוף שרה, ואברהם הוא
קריאה →ב' קצוות: אהבת ה' ושנאת הרע
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ב' קצוות: אהבת ה' ושנאת הרע ופירש הפסוק "אוהבי ה' שנאו רע" (תהלים צ"ז י'), שצריכים לעבוד בב' הצדדים, היינו להשתוקק לאהבת ה', וכן לשנוא א
קריאה →בתענוג אין שבירה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בתענוג אין שבירה מצאתי כתוב אצלי בפנקס ישן קטן, בשם אדמו"ר שליט"א: שבהתענוג לא היה שום שבירה, והיסורים בעצמם הם הקליפות. עוד שם: התכלית
קריאה →היסורים האמיתיים הם על גלות השכינה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר היסורים האמיתיים הם על גלות השכינה ביום ב' בבוקר חיי שרה ת"ש שאל אותי: איך אצלי המצב בפרנסה? ואמרתי לו שהוטב. ואמר לי, שזהו בשביל שהתחזק
קריאה →לפי שיעור העבודה כך הבנת הלימוד
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר לפי שיעור העבודה כך הבנת הלימוד ביום ו' עש"ק תולדות ת"ש בזמן הלימוד אמר: אם היו עושים בהעבודה אז היו מבינים את הלימוד.
קריאה →ככל שהגוף סובל יותר יסורים יש יותר טובה לנשמה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ככל שהגוף סובל יותר יסורים יש יותר טובה לנשמה ואמר: שצריכים להאמין באמונה, שכל מה שהגוף סובל יסורים הוא טובה לנשמה, ואם הגוף סובל יותר י
קריאה →יסוד דאבא צר ואריך
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר יסוד דאבא צר ואריך יום ו' עש"ק ויצא ת"ש דיבר הרבה ענינים מפוזרין, ובתוך הענינים ביאר ענין יסוד דאבא שהוא בחי' צר ואריך, שצר מחסדים ואריך
קריאה →ענין טהרה וקדושה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין טהרה וקדושה וזה שממשיכים דוקא ע"י הלב, שהלב חושק ומשתוקק לידע איך השי"ת מתנהג עם הבריאה, שזה נעשה ע"י טהרת הלב שהיא בחי' בינה, זוכה
קריאה →ענין עיבור ולידה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין עיבור ולידה וגם אמר, שע"י שהמשיכו את המוחין דגדלות נעשית השבירה. אבל ע"י שהתחתון מתערב עם העליון שהיא בחי' טהרה, הלב ממשיך את הקדוש
קריאה →שכחת וזכירת הלימוד
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר שכחת וזכירת הלימוד יום א' וישלח ת"ש דיבר שסיבת שכחת הלימוד לפי שלא שומרים את עצמם מבחי' "שמור" (דברים ה' י"ב), שהוא מצות "לא יהיה לך אלה
קריאה →לימוד התורה בב' אופנים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר לימוד התורה בב' אופנים עוד אמר, שלימוד התורה הוא על ב' אופנים: כדי להרגיש חומר העון של "לא יהיה לך אלהים אחרים", שע"י הלימוד נתגלה זה הח
קריאה →העיקר – לשלוט על המחשבה – כמו שצריך לשלוט על הגוף
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר העיקר – לשלוט על המחשבה – כמו שצריך לשלוט על הגוף אור ליום ב' וישלח ת"ש דיבר עמי אודות שצריכים להיות שולט על הגוף, שזה דבר שתלוי במעשה ש
קריאה →ברכה על "כזית"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ברכה על "כזית" יום ו' עש"ק וישלח ת"ש קודם התחלת לימוד השיעור אמר עלי – שאני יש לי עביות גדולה, ואיני רוצה לשמוח במיעוט, או שאני מוותר לג
קריאה →ענין עלית מ"ן
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין עלית מ"ן גם פי' באמצע הלימוד ענין עליית מ"ן שהוא בחי' שעשועים, אשר בראש הוא שלמות גמור, שכל ראש דרכו בכך להיות ממטה למעלה, אבל אותו
קריאה →"מודה ומשבח על החסד שעשית עמדי"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "מודה ומשבח על החסד שעשית עמדי" מוצש"ק מקץ ת"ש אמר שהעיקר שצריכים להיות "מודה ומשבח על החסד שעשית עמדי" (בנוסח זמירות "ריבון כל העולמים"
קריאה →אין להאמין שיש כח אחר חוץ מהשי"ת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אין להאמין שיש כח אחר חוץ מהשי"ת ביום ו' עש"ק וארא ת"ש אמר קודם הלימוד, בענין מה שאיתא בשם הבעש"ט – שמי שמאמין שיש עוד כח חוץ מהשי"ת, הנ
קריאה →בחירת האדם היא בסביבה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בחירת האדם היא בסביבה ואמר עוד שאין שום בחירה לעשות להיפך מהסביבה שלו, ולחשוב היפך ממה שהם חושבים, ועיקר הבחירה הוא רק בסביבה. וגם יש סב
קריאה →ללא "והגית בו יומם ולילה" א"א לזכור את התע"ס
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ללא "והגית בו יומם ולילה" א"א לזכור את התע"ס יום א' וארא ת"ש אמר: א"א לזכור את הפירוש שלו על התע"ס, אם לא יקיים "והגית בו יומם ולילה", ו
קריאה →"עקב ענוה יראת השם"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "עקב ענוה יראת השם" וגם אמר פירוש על פרצוף לאה ורחל, שרגלי לאה בתוך כתר דרחל, הוא ע"ד שאיתא (ילקוט שמעוני תהלים קי"א תת"ע): "מה שעשתה ענ
קריאה →"אנכי ולא יהיה לך" מפי הגבורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "אנכי ולא יהיה לך" מפי הגבורה וגם "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג' ע"ב), שיראת שמים מקבלים ע"י רבו, ע"י צדיקים שהוא בחי' משה, ו
קריאה →קינין ופתחי נידה הן גופי תורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר קינין ופתחי נידה הן גופי תורה וגם פירש "קינין ופתחי נדה הן הן גופי תורה", "תקופות וכו' פרפראות לחכמה" (אבות ג' יח'), ופירש"י קינין היא ע
קריאה →ההפרש בין צדיק לרשע
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההפרש בין צדיק לרשע ואמר שעיקר ההפרש בין צדיק לרשע, שצדיק יודע מי שירה אותו, וזה נקרא יראת שמים, שה' בא' מתחלפים. וא"א להרגיש מי שירה או
קריאה →יש זמנים שצריך להשתמש בידיעה, ואם אינו משתמש הרי זו עבירה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר יש זמנים שצריך להשתמש בידיעה, ואם אינו משתמש הרי זו עבירה יום א' בא ת"ש אמר בסוף הלימוד, כי כמו שיש עבירה להשתמש בידיעה במקום האמונה, כן
קריאה →הדביקות צריכה להיות בכלי דכתר
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הדביקות צריכה להיות בכלי דכתר והנה בחי' אמונה היא בחי' כלי דכתר, והנה כל מה שמקבל ומשיג צריך לקבל בכלי דכתר, מתחילה נפש ואח"כ רוח וכן נש
קריאה →בירור הספקות הוא לבחור בדרך היותר קשה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בירור הספקות הוא לבחור בדרך היותר קשה יום ג' בא ת"ש דיברתי עמו ושאלתי אותו – שיש הרבה ספיקות לשאול, וגם ספק זה אם לשאול את הספקות, כי צר
קריאה →עבודת הדמיון והמישוש
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עבודת הדמיון והמישוש וגם אמר לי – למה אני מבטל את העבודה של דמיון ומישוש? ואמרתי לו שנתבטל, מחמת שאינו פועל אצלי הדמיון והרגש המישוש כלו
קריאה →עוד בענין בירור הספקות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עוד בענין בירור הספקות ואמר עוד שעיקר הבירור להספקות – אם המצב שהוא בו אינו מביא שום תועלת, אז יש לו בירור שצריכים לשנות. ואמרתי שעיקר ה
קריאה →חשיבות הזמן והזריזות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר חשיבות הזמן והזריזות ואמר עוד, שעיקר החסרון אצלי הוא שכל הספקות וכל ההרגש אני רואה אותו בסוף הזמן ולא בתחילתו. וכן יכול להיות שעבודה של
קריאה →התלמיד צריך ליתן דו"ח לרבו על פרטיות עבודתו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר התלמיד צריך ליתן דו"ח לרבו על פרטיות עבודתו וגם אמר לי, שאני צריך ליתן דין וחשבון אם אני לא ממלא את סדר עבודתי, כי הוא לא יכול לשים לב ל
קריאה →ענין הזריזות הוא באיכות וכמות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ענין הזריזות הוא באיכות וכמות גם אמר עוד שענין הזריזות הוא הן באיכות והן בכמות, שאם מרגיש ברגע הראשון, א"כ אז הזמן יותר מוכשר להרגיש את
קריאה →השבחת הפעולות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר השבחת הפעולות וגם אמר עוד (שזה נחוץ מאד לידע) – שבכל פעולה שעושה, צריך בכל פעם לראות ולחפש עיצות – אם יוכל למצוא עיצות ופעולות יותר טובו
קריאה →החילוק בין זווג לבין התלבשות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר החילוק בין זווג לבין התלבשות יום ד' בא ת"ש החילוק בין זווג לבין התלבשות, כי זווג הוא רק בחי' טיפין טיפין, אבל עדיין אינו מלביש את האור ב
קריאה →השתוקקות להיות דבוק כל היום
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר השתוקקות להיות דבוק כל היום יום ג' בשלח ת"ש פעם אמר באמצע לימוד השיעור: אף שלא יכולים להיות דבוק כל היום, אבל להשתוקק להיות דבוק כל היום
קריאה →עשיית טובה לנשמה שבורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עשיית טובה לנשמה שבורה יום ה' בשלח ת"ש דיבר אודות איש אחד, שהביאו אותו אצלו לקרב אותו. אמר עליו שהוא נשמה שבורה. והטעם שהוא נשבר, לפי שי
קריאה →ליחד אחר העשיה הן המצוות והן העבירות לה'
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ליחד אחר העשיה הן המצוות והן העבירות לה' יום ו' עש"ק בשלח ת"ש דיבר ההפרש שיש בין אדם לבהמה, דהנה בהכרח עושית רצון בוראה, אבל אינה מרגשת
קריאה →כוכבים ומזלות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר כוכבים ומזלות יום א' יתרו ת"ש אמר פירוש על חלק י"ד אות פ"ט, שכתוב שם: "ונמצא שהוצאת בינה לחוץ הוא ע"י תיקונים האמורים בשיר השירים", ואמר
קריאה →הזמן קשה הן בגשמיות הן ברוחניות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הזמן קשה הן בגשמיות הן ברוחניות ביום ו' עש"ק יתרו ת"ש קודם השיעור דיבר בפירוש אודותי פרטית – למה אני לא שבע רצון? כי צריכים לידע, כי כמו
קריאה →קבלת אורות אמיתים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר קבלת אורות אמיתים מוצש"ק יתרו ת"ש קרא אותי ואמר לי אז – שבאתי למצב שלא אוכל עוד לרמות את עצמי, כי מה שהשגתי עד עכשיו הוא בחי' התלבשות, ש
קריאה →אסור לאדם להכניס רע לאוזניו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אסור לאדם להכניס רע לאוזניו בוקר יום א' משפטים אמר שצריכים להיות כמו יהושע, שמעולם לא נכנס דבר רע לאזניו, וכן השני מרגלים שלו היו מרגלי
קריאה →הכוונות התועלתיות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הכוונות התועלתיות ביום ו' עש"ק משפטים ת"ש דיבר הרבה בענין כוונות, שזה דבר גדול מאד. ואמר עוד שע"י כוונות יותר מסוגל, ומביא יותר תועלת מע
קריאה →שלשים פרצופי הקדושה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר שלשים פרצופי הקדושה והנה אז סידר בד"כ שלושים פרצופים. היינו י"ב פרצופים בא"ק, ששה למעלה מטבור שאין צריכים שום תקון, וששה למטה מטבור שצרי
קריאה →כוונת המקוה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר כוונת המקוה ואח"כ דיבר עוד אודות כוונות המקוה, שאצלו היו כוונות המקוה כוונה פשוטה – להיות בבחי' דומם, היינו שיהיה ממש כמו המים עצמם, ולא
קריאה →ההבדל בין שכל חיצוני לשכל התורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההבדל בין שכל חיצוני לשכל התורה מוצ"ש משפטים שנת ת"ש במוצ"ש דיבר עמי אודות שצריכים להשתמש עם השכל, אף שהשכל הוא כמו אור השמש שהוא דבר חו
קריאה →החילוק בין גדול לקטן
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר החילוק בין גדול לקטן ואמר עוד: הנה חילוק הוא בין אדם גדול לקטן, דהנה איתא שאף צדיקים רואים את פני גיהנם, רק מצפצפים ועולים תיכף. ואמר מש
קריאה →ברוחניות הכלים לא משתנים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ברוחניות הכלים לא משתנים גם דיבר במוצש"ק הנ"ל, ואמר לי שצריכים לזכור את זה שברוחניות לא משתנים הכלים, והוא ממש כמו בגשמיות, אבל לא יותר.
קריאה →ב' צללים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ב' צללים ביום א' תרומה שנת ת"ש באמצע ובהמשך הלימוד אמר שצריכים שני צללים, היינו "בצל החכמה ובצל הכסף", שצל הוא בחי' אחורים, ובימות החול
קריאה →שלימות וחסרון באדם
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר שלימות וחסרון באדם וגם אמר שצריכים לסדר שיהיה שני שליש אדם שלם, ושליש אחד בעל חסרון, ושיהיה כמו בחי' היכלות, שבאיזה היכל שרוצה לילך יהיה
קריאה →אחר יצא לתרבות רעה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אחר יצא לתרבות רעה וגם אמר בהמשך השיעור הנ"ל, מה שאיתא ש"אחר יצא לתרבות רעה" (חגיגה ט"ו ע"א), אין צריכים לומר הכוונה – שהרבה במעשים רעים
קריאה →המוחין המסתלקים מחמת חטא אינם נעדרים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר המוחין המסתלקים מחמת חטא אינם נעדרים ביום ו' עש"ק תצוה ת"ש דיבר בענין המוחין שמסתלקין אפי' מחמת חטא, הם אינם נעדרין, כי אין העדר ברוחני.
קריאה →הדפסת עיתון – דברים בטלים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר הדפסת עיתון – דברים בטלים גם אמר, שצריכים למהר עם הדפסת הספר, לפי שנראה שבקרוב יהיה צריך להתחיל בהדפסת העתון שהוא לצורך החילונים, שהוא כ
קריאה →נסיון לעשות טובה לחצונים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר נסיון לעשות טובה לחצונים גם אמר, שדרכו הוא מעילא לתתא, לאחוז החבל בשורשו העליון ועי"ז הוא ממשיך, אבל כעת אין מניחין, אין הוא חוזר מדרכו,
קריאה →אדם לא נולד "קדוש מרחם"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אדם לא נולד "קדוש מרחם" ערב פורים ת"ש ערב פורים בירושלים, בערב שנתתי לו את המחצית השקל היינו השלשה שקלים, דיבר בענין הפירוש שלו בענין הא
קריאה →רבה שחט את רבי זירא בפורים, והחיהו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר רבה שחט את רבי זירא בפורים, והחיהו פורים ת"ש באמצע הסעודה פירש את הגמרא: "רבה שחטיה לר' זירא בפורים, ובעי רחמי ואחיה", (מגילה ז' ע"ב).
קריאה →בגמה"ת הבירורים הם של מר ומתוק
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר בגמה"ת הבירורים הם של מר ומתוק גם דברו בענין מ"ש בהקדמה של פמ"ס מבחי' שהבירורין אצל אדה"ר היו בבחי' מר ומתוק וכו', אמר אדמו"ר – שבגמר הת
קריאה →עיקר הוא השמחה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עיקר הוא השמחה גם אמר שעיקר הוא השמחה, ואין נפק"מ מאיזה סיבה שהיא, אם ע"י הזדמנות או בלי הזדמנות. וזהו מה שאמרו על הצדיק ר' משה לייב מסא
קריאה →"אדם ובהמה תושיע ה'"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "אדם ובהמה תושיע ה'" מה שעלה על רעיוני באשמורת של פורים ת"ש: כתוב: "אדם ובהמה תושיע ה'", דהנה אדם היינו "ערומים בדעת כבני אדם", דהיינו ש
קריאה →מלכות ללא דת ודין
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר מלכות ללא דת ודין בפורים באמצע הסעודה פירש: ויאמר המן: "יצא דבר המלכות מלפניו", שהמן הוא מלשון מהומם. "יצא דבר מלכות מלפניו", שלא תהיה
קריאה →להתחיל בכל יום מחדש
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר להתחיל בכל יום מחדש יום א' כי תשא ת"ש מה שאמר אדמו"ר שליט"א ביום ו' עש"ק תרומה, שצריכים בכל יום להתחיל מחדש ולחדש, שהוא כמו מזונות, שאדר
קריאה →"איש אשר יקח את אחותו"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "איש אשר יקח את אחותו" ביאר: "איש אשר יקח את אחותו" (ויקרא כ' י"ז), "באש תשרופו", היינו שהמלכות לוקחת (את הארת חכמה) בכתר אחד עם ז"א, הי
קריאה →קרבן מנחה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר קרבן מנחה גם פירש אז שקרבן עני הוא מנחה, שמביא רק קומץ למזכרת. והנה הקומץ הוא רק בשלש אצבעות, היינו בלי אצבע הקטן הנקרא זרת מלשון זרות,
קריאה →לימוד התורה רק על נקודה אחת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר לימוד התורה רק על נקודה אחת במוצש"ק ויקהל אמר שכל התורה צריכים ללמוד רק על נקודה אחת, (היינו להאיר את הנקודה שהיא מצוה אחת לענ"ד).
קריאה →אם צריך להגביה עצמו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אם צריך להגביה עצמו ובמוצש"ק פקודי אמר לי להגביה למעלה, לכל הפחות על רבע שעה או על עשרה רגעים, כי זה חסרון שלי שאני ממשיך הכל למטה. ושאל
קריאה →ההכרה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר ההכרה י"ז אדר ב' ת"ש הנני רושם איזה דברים ששמעתי מאדמו"ר בזמנים שונים: אמר שיש בחי' מוח שהוא בחי' הכרה הידועה. דהנה רופאים אומרים שלמטה
קריאה →"על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" יום א' פרשת פקודי ת"ש אחר השיעור דיבר הרבה עמי אודות הפסוק: "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו
קריאה →שרה – שחוזרת לסורה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר שרה – שחוזרת לסורה אור ליום ב' פרשת פקודי ת"ש אור ליום ב' שאלתי אותו, מה היתה כוונתו בזה שפירש ואמר לי דברי הזוהר: למה נקרא שמה שרה? שחו
קריאה →עסק התורה לפני עם הארץ
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר עסק התורה לפני עם הארץ והתחלתי לדבר עמו בפירוש דברי קבלה בענין א"ק, ואמר לי שזה אני צריך בעצמי לברר. והזכיר לי את התורה: "כל העוסק בתורה
קריאה →אברהם הוא בחי' בינה השבה להיות חכמה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אברהם הוא בחי' בינה השבה להיות חכמה גם אמר בין הדברים, שאברהם הוא בחי' חכמה, היינו בינה ששב להיות חכמה, ואם בחי' אברהם מתוקן, הנה כל הפר
קריאה →האמונה צריכה להספיק כמו ידיעה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר האמונה צריכה להספיק כמו ידיעה מוצש"ק ויקרא ת"ש אמר: שכל הבלבולים הם מבחי' רצל"ק שיש בגוף, הנה אותו רצל"ק יש בנשמה, ועי"ז נולדים בלבולים
קריאה →אמונת הטוב והמטיב צריכה להסמך על רבו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה ברוך למברגר אמונת הטוב והמטיב צריכה להסמך על רבו וגם אמר שצריכים להאמין בבחי' ההשגחה שהיא טובה להיטיב, וגם זה צריך להיות באמונה למעלה מן הדעת, שכך ק
קריאה →הרב משה יאיר וינשטוק (47)
מאמרים ותורות בעבודת ה׳ (47)
כתבים — הרב משה יאיר וינשטוק
הטקסט והתרגומים כפי שסופקו. התרגומים לצרפתית זמינים בקובץ Word המקורי.
קריאה →כל שאינו מקיים את התורה מעושר סופו לקיימה מעוני
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק כל שאינו מקיים את התורה מעושר סופו לקיימה מעוני בעהי"ת יום ה' י"ב אייר תרפ"ד פעה"ק ירושלים תובב"א. דף זה הוא מתורתו של רבינו שליט"א: בת
קריאה →הפשטת הגשמיות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק הפשטת הגשמיות הפשטת הגשמיות: כל מקום שנזכר בחי' יד הוא בחי' משפיע, וכף הוא בחי' קבלה, רגל הוא העתק ממקום למקום, ועין הוא בחי' השגחה, כד
קריאה →הגשר מעל ים הזעף
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק הגשר מעל ים הזעף תוכן ב"ה יום ה' בלק תרפ"ד ממורי ההרי"ל שליט"א בין היכל המלך אשר בו מוכן ומזומן כל העונג והעדן ולבין הכפר הנזרק בו כל מ
קריאה →בשבעין עיטורין דעל גבי חמשין
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק בשבעין עיטורין דעל גבי חמשין תוכן להבין זמירותיו של האר"י ז"ל: "נעטר להון כתרין במילין יקירין, בשבעין עיטורין דעל גבי חמשין, שכינתא תתע
קריאה →צורת החסידות דהיום ע"פ רבי יהודה הלוי אשלג שליט"א
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק צורת החסידות דהיום ע"פ רבי יהודה הלוי אשלג שליט"א ב"ה י"ז חשון פ"ט זוהי החסידות אשר גדלה וטפחה הבעש"ט ז"ל, והאירה את מחשכי הארץ ברוב עמ
קריאה →ראיה אותיות יראה / י' בראש
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ראיה אותיות יראה / י' בראש ב"ה יום ב' כ' מנ"א ב' ראה צ"ב, מפי אדמו"ר מוהרי"ל שליט"א בהיותו ביפו שאלני: למה באתי אצלו ליפו דוקא בפרשת רא
קריאה →ראיה אותיות יראה / י' בראש/ב
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ראיה אותיות יראה / י' בראש/ב וענין היו"ד הוא האמונה הפשוטה, דהנה כל חידושו הוא לבוא בכח מה שצריך להיות בפועל, והיינו לעבור על פני כל המ
קריאה →ערב יוהכ"פ-אדם צריך לבטל את כל עבודות ה' שלו שעשה עד כה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ערב יוהכ"פ-אדם צריך לבטל את כל עבודות ה' שלו שעשה עד כה ב"ה יום ט' תשרי תרצ"ג מפי אדמו"ר מוהרי"ל שליט"א בהיותו ביפו. קודם הסעודה המפסקת
קריאה →ג' קוים: א) אלקא קשוט. ב) אורייתא קשוט. ג) נביאוהי קשוט.
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ג' קוים: א) אלקא קשוט. ב) אורייתא קשוט. ג) נביאוהי קשוט. ב"ה י"א תשרי צ"ג מפי אדמו"ר שליט"א יפו קראני אליו ואמר: עיקר הוא האמונה הגדולה
קריאה →אין להתחשב עם הגוף בזמן העבודה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק אין להתחשב עם הגוף בזמן העבודה ב"ה ב' חשון תרצ"ג, מפי אדמו"ר מהרי"ל שליט"א יפו העיקר הוא העבודה, ולא להתחשב כלל עם הגוף, אם מרגיש הוא ת
קריאה →ענין סליחת העוון
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ענין סליחת העוון ענין סליחת עוון. אור סליחת העוון הוא אור היותר גדול, וצריך לכלים יותר גדולים, והיינו להרגיש בגודל הכאב את רוב עוונותיו
קריאה →יציאת השבת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק יציאת השבת האי תנא הוצאה – הכנסה קרי ליה. חיים הם למוציאיהם בפה.
קריאה →העבודה לתיקון הכלל
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק העבודה לתיקון הכלל עד עתה היתה העבודה רק בפרטיות, היינו לתיקון נשמתו עצמו, אבל עכשיו, מסוגל הזמן לעבוד בתיקון בכלל, לתיקון השכינה הק'.
קריאה →השגת האור בפרטיות האדם אינה אפשרית, אלא דוקא בכלים של התכללות בכלל
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק השגת האור בפרטיות האדם אינה אפשרית, אלא דוקא בכלים של התכללות בכלל ב"ה א' כסלו צ"ג מפי אדמו"ר מוהרי"ל שליט"א יפו העיקר צריכים לכלול בתפ
קריאה →ההבדל בין "הושיעה" ל"הצליחה"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ההבדל בין "הושיעה" ל"הצליחה" כל מה שהתלמיד מקבל מהרב, אף שהוא מבין את הדבר תורה על בוריו, בכל שכלו, צריך הוא לתפוס אותו באמונה. כי דוד
קריאה →אף שהעבודה דהיום דומה לשל אתמול, מ"מ יש ממנה רווח גדול
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק אף שהעבודה דהיום דומה לשל אתמול, מ"מ יש ממנה רווח גדול אם שנדמה הדבר שכל יום ויום הוא דומה, בכל זאת יש רווחים הרבה בזה. כי באם נזרע רק
קריאה →ההבדל בין ימים לזמנים
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ההבדל בין ימים לזמנים ב"ה ב' טבת ח' למאורות צ"ד מפי מורי מוהרי"ל שליט"א "ברכתו מכל הימים וקידשתו מכל הזמנים". מה נפק"מ בין ימים לזמנים?
קריאה →צבעון ואיה וענה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק צבעון ואיה וענה צבעון איה וענה הם הנם השלוש קליפות הנמשכות זו אחר זו. כי קודם הוא צבוע, ואח"כ שואל איה, ואח"כ הנה הוא עוד נעשה עד – אפי
קריאה →על הכל אם אמר שהכל יצא
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק על הכל אם אמר שהכל יצא על הכל, אם אמר שהכל – יצא. כי הכל יצא מה', ואין שום כח אחר בעולם בלתי אם כחו והוויתו ית"ש. והנה הברכות מכוונות ל
קריאה →מדוע בנרות חנוכה אסור להשתמש, אבל מנרות שבת מצוה להנות?
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק מדוע בנרות חנוכה אסור להשתמש, אבל מנרות שבת מצוה להנות? בני בינה ימי שמונה. כי היונים טמאו כל השמנים, אשר היה להם היכולת לשלוט על אותם
קריאה →ההבדל בין משה ואהרן
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ההבדל בין משה ואהרן ב"ה ט"ז שבט צ"ד מפי מורי מוהרי"ל שליט"א משה הוא בחי' יראה ואהרן הוא בחי' ראיה, וכמ"ש בזוה"ק כי אהרן הוא אותיות "נרא
קריאה →ההבדל בין אמונת הכתר לאמונת המלכות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ההבדל בין אמונת הכתר לאמונת המלכות והנה מלכות היא בחי' אמונה, והיא בחי' אחת עם בחי' כתר שהוא ג"כ בחי' אמונה, אלא שההבדל בין האמונה של כ
קריאה →זהירות שלא יאבד נשמתו ע"י עונג שבת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק זהירות שלא יאבד נשמתו ע"י עונג שבת לראות שע"י עונג שבת שהוא מפטם עצמו במאכלים ובמשקאות ובשינה, שעי"ז לא יאבד את נשמתו. העיקר הוא הנשמה,
קריאה →ההבדל בין נפש רוח ונשמה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ההבדל בין נפש רוח ונשמה באדם יש נפש רוח ונשמה, ומה ההבחן בין זה לזה? כי נפש הוא כמו ילד קטן שהוא שמח באיזה דבר. מפני שאין לו הצורך לשאו
קריאה →עיקר הוא החיות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק עיקר הוא החיות עיקר הוא החיות שבדבר, כי בכל דבר ודבר ישנה חיות, והיא איננה נתפשת ביד ואין שום תפישא בה.
קריאה →"אדם ובהמה תושיע ה'"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק "אדם ובהמה תושיע ה'" ב"ה ח' תשרי התרצ"ח מפי מורי מוהרי"ל שליט"א "אדם ובהמה תושיע ה'". ודרשו ז"ל בחולין: אלו בנ"א שערומים בדעת כבני אדם
קריאה →הספרדים יונקים מהעבר והאשכנזים מן העתיד
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק הספרדים יונקים מהעבר והאשכנזים מן העתיד טעם מנהג הספרדים שההגבהה היא בתחילת הקריאה, ומנהג אשכנז הוא בסוף הקריאה: כי האדם למד תורה עודו
קריאה →מצד אחד "אנכי מוחה פשעיך", מצד שני אין הקב"ה ותרן
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק מצד אחד "אנכי מוחה פשעיך", מצד שני אין הקב"ה ותרן שאלתיו: הנה הכתוב אומר "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך", והוא אמרם ז"ל: "כל האומר הקב"ה ותר
קריאה →מיהו שפל, ומיהו שפל שבשפלים?
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק מיהו שפל, ומיהו שפל שבשפלים? השפלות צריכה להיות קבועה בלב, וכמו בטבע להרגיש - כי הוא האיש היותר גרוע שבעולם. אלא שיחד עם זה צריך להתחזק
קריאה →עבודת האדם כסוס שעיניו מכוסות ופוסע אך במקומו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק עבודת האדם כסוס שעיניו מכוסות ופוסע אך במקומו אמר בשם הרה"ק המגיד מקוז'ניץ - שענין העבודה אצל האדם בתחילתו הוא כמו סוס המרוסן לטחינת רי
קריאה →ל"ג בעומר תש"א
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ל"ג בעומר תש"א על מה שאמרו ז"ל - אין משיח בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס, רצה בזה לומר: כי פרוטה היא מורה על קטנות המדרגה, והנה כשהאד
קריאה →ענין ראש השנה, ויגיעה בעבודת ה'
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ענין ראש השנה, ויגיעה בעבודת ה' ב"ה י"ז אלול תש"א מפי מורי מוהרי"ל שליט"א אני עוסק כעת בכונת ר"ה, אשר אז חוזר האצילות למקומו הראשון. כ
קריאה →עניני "אדר"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק עניני "אדר" ב"ה ו' אדר תש"ב מפי מורי מוהרי"ל שליט"א "משנכנס אדר מרבין בשמחה". עיקר הנס של פורים היה קיימו מה שקיבלו. כמה פעמים קבלנו ע
קריאה →"גומל חסדים טובים"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק "גומל חסדים טובים" גומל חסדים טובים. כי כמו שהתינוק יונק, אז האם מנסה תמיד וגומלתו מלהניק לו, בכדי לראות אולי יוכל כבר התינוק לקבל בעצמ
קריאה →"ישקני מנשיקות פיהו"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק "ישקני מנשיקות פיהו" "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", והן כמו ישכני, כמו גבי עשו, "נעתרות נשיקות שונא". אבל לגבי הקב"ה, הנשיקו
קריאה →המגילה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק המגילה ב"ה י' אדר תש"ב מפי מורי מוהרי"ל שליט"א מן המגילה אפשר לדעת עד כמה נצרכים הם הרשעים. כי אמרו ז"ל: "לא איברי עלמא אלא לצדיקי גמו
קריאה →כפורים פורים שבת
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק כפורים פורים שבת הנה ארז"ל (עירובין י"ג): "נמנו וגמרו: טוב לו שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו, ואמרי לה: ימשמש במעשיו". ואיזה שייכו
קריאה →"ושללם לבוז"
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק "ושללם לבוז" ב"ה פורים תש"ב מפי מורי מוהרי"ל שליט"א בבוקר הטעם למה קורין העוגות המן טאשען יש בזה סוד מופלא. כי צריך להבין אחרי שאז קי
קריאה →ענין ימין ושמאל
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ענין ימין ושמאל ב"ה כ' אדר תש''ב מפי מורי מוהרי"ל שליט"א העבודה היא בימין ובשמאל, אבל איך אפשר לעבוד בשמאל אם אין הימין הוא בשלימות? וכ
קריאה →אהבת ה' לא יכולה לדור בכפיפה אחת עם אהבת אשתו ובניו
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק אהבת ה' לא יכולה לדור בכפיפה אחת עם אהבת אשתו ובניו והאמת היא כי כל התורה היא שאנו אומרים היא רק לעובדי ה', ועובדי ה' הוא דוקא אחרי שבא
קריאה →ההודאה לה' צריכה להיות על העבר ועל העתיד
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ההודאה לה' צריכה להיות על העבר ועל העתיד תוכן וצריכים להודות לה' על כל הטוב שעשה עימנו. והעיקר בגודל הבטחון שיעשה עמנו. כי אם ההודאה הי
קריאה →צריכים להשתמש בכל המציאות בעוה"ז לעבדות ה'
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק צריכים להשתמש בכל המציאות בעוה"ז לעבדות ה' תוכן ב"ה כ"ה אדר תש"ב מפי מוהרי"ל שליט"א שאל אותי על שלום דודתי מרת רחל ע"ה, ועניתי כי היא נ
קריאה →שיעור הגאולה הוא לפי שיעור הגלות
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק שיעור הגאולה הוא לפי שיעור הגלות תוכן ב"ה ב' ניסן תש"ב מפי מורי מוהרי"ל שליט"א בניסן נגאלו. נהיתה הגאולה רק אחרי שהכירו שהם בארץ לא להם
קריאה →נתקשה משה בקידוש החודש
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק נתקשה משה בקידוש החודש תוכן ב"ה י"ב ניסן תש"ב ארז"ל: נתקשה משה (בקידוש החודש), והראה לו הקב"ה מטבע של אש, וקידוש החודש, וזה ראש חדשים.
קריאה →ביאור מושגים בחכמת הקבלה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק ביאור מושגים בחכמת הקבלה תוכן מלוקט מדברי רבינו מהרי"ל שליט"א נקודה: נקודה אמצעית פירושה - דמקום המצומצם מתבאר ע"ד תמונה עגולה כדורי, ו
קריאה →אור האמונה תלוי בקושיות כמו אור הנר בפתילה
כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב משה יאיר וינשטוק אור האמונה תלוי בקושיות כמו אור הנר בפתילה ממורי ההרי"ל שליט"א הנה האמונה השלימה בהבוי"ת תלויה בזה - כמו שהאור והחושך הם שתי מציאויות –
קריאה →לא נמצאו תוצאות מתאימות.