ASHLAG ARCHIVE
עבריתEnglishРусскийEspañol
חזרה לספרייה

תלמוד עשר ספירות — חלק ב: עגולים ויושר, שאלות ותשובות א–קעב

בעל הסולם
קובצי המקור

תרגומים לשפות נוספות זמינים בקובצי המקור.

תוכן

1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71 · 72 · 73 · 74 · 75 · 76 · 77 · 78 · 79 · 80 · 81 · 82 · 83 · 84 · 85 · 86 · 87 · 88 · 89 · 90 · 91 · 92 · 93 · 94 · 95 · 96 · 97 · 98 · 99 · 100 · 101 · 102 · 103 · 104 · 105 · 106 · 107 · 108 · 109 · 110 · 111 · 112 · 113 · 114 · 115 · 116 · 117 · 118 · 119 · 120 · 121 · 122 · 123 · 124 · 125 · 126 · 127 · 128 · 129 · 130 · 131 · 132 · 133 · 134 · 135 · 136 · 137 · 138 · 139 · 140 · 141 · 142 · 143 · 144 · 145 · 146 · 147 · 148 · 149 · 150 · 151 · 152 · 153 · 154 · 155 · 156 · 157 · 158 · 159 · 160 · 161 · 162 · 163 · 164 · 165 · 166 · 167 · 168 · 169 · 170 · 171 · 172

גודל טקסט

1

א) מהו אדם קדמון

א) אדם קדמון (ח"ב פ"א או"פ ת'):

הוא עולם הראשון המקבל מא"ס ב"ה ונקרא ג"כ קו אחד, שנמשך תיכף אחר הצמצום מא"ס ב"ה עד סמוך לעוה"ז. השם של אדם, מיוחס רק על ספירות דיושר שבעולם הראשון, שהוא אור הרוח, שפירושו אור השפעה, ולא על ספירות דעגולים שבו, שאין בהם אלא אור נפש בלבד, שפירושו אור של קבלה לעצמם, בלי יכולת להשפיע לזולתם. והוא השורש, לבחינת אדם שבעוה"ז.

2

ב) מהו אור חוזר

ב) אור חוזר (ח"ב הסת"פ ע"ט, [י"ט, ס"ד]):

הוא האור שאינו מקובל בבחי"ד. פירוש, שהוא האור המיוחד למלא את בחי"ד,והיא אינה מקבלתו, מסבת המסך המעכב אותו ומחזירו לאחוריו. ופעולה זו מכונה בשם זווג דהכאה [עי' ח"ב הסת"פ י"ח; תש' כ"ג]. וכל כלי קבלה שבפרצופים, מהצמצום ואילך, נמשכים מאו"ח הזה, שהוא משמש להם במקום בחי"ד שבא"ס ב"ה.

3

ג) מהו אור ישר

ג) אור ישר (ח"ב הסת"פ צ"ד, [ק"ב/ב]), [פ"א או"פ כ']:

הוא האור העליון הנמשך מא"ס ב"ה, ומושפע בפרצופים שמאחר הצמצום ואילך. והוא מכונה כן, להורות שאינו מושפע בכלים דעגולים, וכן בכל מדרגות שאין בהן כלום מעביות דבחי"ד, זולת בספירות דיושר בלבד על פי הכלל, אשר משפיע, אינו משפיע זולת בדבר העב יותר, שהוא העביות שבבחי"ד.

4

ד) מהו אור מקיף

ד) אור מקיף (ח"ב פ"א או"פ מ'):

הוא אור המיועד להתלבש במדרגות אלא שמתעכב מחמת איזה גבול שבה. ויש בשם זה שתי משמעויות: א' שהוא הארה רחוקה. ב' שהוא הארה בטוחה, כלומר, שסוף סוף עתידה להתלבש שמה, כי האור 'מקיף' עליה מסביב, ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו, עד שתהיה ראויה לקבלתו בשלימות. [ח"ב הסת"פ ע"ד, פ"ב או"פ ט' ד"ה ולפיכך]

5

ה) מהו אור פנימי

ה) אור פנימי (ח"ב פ"א או"פ מ'):

הוא האור המלובש בכלי.

6

ו) מהו אורך

ו) אורך (ח"ב פ"ב עמ' נ"ד או"פ ד' שניה):

המרחק שבין ב' הקצוות שבמדרגה, כלומר מבחינה הזכה יותר עד לבחינה העבה יותר, מכונה בשם 'אורך'. כיכן הוא גם אורך המדומה הגשמי, שרומז על השטח שבין קצהו העליון לקצהו התחתון.

7

ז) מהי בינה

ז) בינה (ח"ב פ"א או"פ ר'):

ההתבוננות בדרכי גורם ונמשך, כדי לברר כל התוצאות הנולדות ויוצאות מאיזה דבר, מכונה בשם 'בינה'.

8

ח) מהו בלתי דבוק

ח) בלתי דבוק (ח"ב פ"א אות ג'),[ח"א תש' י"ב]:

השואת הצורה שבין ב' רוחנים, היא דביקות, ושינוי צורה שביניהם עושה אותם 'בלתי דבוק' זב"ז.

9

ט) מהו גבול

ט) גבול (עי' ח"ב הסת"פ ע"ט, [ע"ח, פ"ג]):

המסך שבכל מדרגה, מודד ועושה 'גבול' על המדרגה, בקומת האו"ח שהמסך מעלה (עי' לעיל אות ב') במדת עביותו. כי מסך בחי"ג מגביל קומת המדרגה, שלא תשיג אור כתר. ומסך דבחי"ב מגבילה גם מאור חכמה וכו'.

10

י) מהו גג

י) גג (ח"ב פ"ב או"פ א'):

הוא כתר שבכל מדרגה. וכן בספירות ובעולמות.

11

יא) מהו גוף

יא) גוף (ח"ב עמ' מ"ב ד"ה וטעם [פ"א או"פ צ']):

כלי קבלה אמיתיים שבכל מדרגה, המתפשטים מכח או"ח שבמסך, ממנו ולמטה, נקראים 'גוף' המדרגה, להיותם קודמים מהאורות. לאפוקי האורות המתפשטים לזווג דהכאה על המסך, שהם קודמים לכלים. [עי' ח"ב תש' כ"ה, ח"ב הסת"פ כ"ב, ח"ג תש' כ']

12

יב) מהו גלגל

יב) גלגל (ח"ב פ"א או"פ ח'):

ספירות דעגולים מכונים בשם 'גלגלים',להיות האורות מתעגלים בהם, כלומר שאי אפשר להכיר בהם זכות ועביות.

13

יג) מהן ג"ר

יג) ג"ר (ח"ב פ"א או"פ צ'):

הן אורות שקדמו לכלים, המלובשים באו"ח העולה להם ממסך ממנו ולמעלה, דהיינו ג' ספירות ראשונות כתר חכמה בינה, או שמכונים ראש של הפרצוף. [עי' תש' קי"ב, קי"ז]

14

יד) מהי גשמיות

יד) גשמיות:

כל המדומה והמוחש בחמשת החושים, או שתופס מקום וזמן, מכונה בשם 'גשמיות'. [עי' ח"ב פ"א אות ח']

15

טו) דרך העברה

טו) דרך העברה (ח"ב פ"א או"פ ד' שניה [ד"ה עוד]):

האורות הנמשכים מא"ס ב"ה אל הספירות התחתונות, המה עוברים בהכרח דרך הספירות העליונות, ומתוך שאין הרוחני נעדר ממקום א' בהיותו עובר למקום ב', אלא נשאר קיים גם במקום א' וגם במקום ב', וע"כ אנו מבחינים בכל ספירה ב' מיני אורות, אורות של בחינתן עצמן, ואורות שנשארו בהן, 'דרך מעבר'.

16

טז) הארה מרחוק

טז) הארה מרחוק (ח"ב פ"א או"פ מ'):

ההארה הפועלת בפרצוף, בשעה שאין לו לפרצוף כלי קבלה לאור ההוא, נקראת בשם 'הארה מרחוק'. שהמשמעות, אשר יש מרחק ושינוי רב, בין האור ובין כלים של הפרצוף המיוחסים לאותו אור. אשר ע"כ אין הכלים מוכשרים לקבל האור ההוא ולהלבישו, אלא מקבלים ממנו הארה מרחוק.

17

יז) הזדככות המסך

יז) הזדככות המסך (ח"ב הסת"פ ע"ד):

היא הזדככות העביות שבבחי"ד. להיות קומתו של האו"ח, שהמסך מעלה ומלביש על האור ישר, תלוי במדת גדלה של העביות שבבחי"ד (עי' לעיל אות ב', או"ח), שפירושו גודל השתוקקות שבה, לכן אחר שמדרגה נתמלאה באור שלה שהמשיכה, מתגבר האו"מ ומזכך את המסך עד איזה שיעור של מדת ההשתוקקות. וזהו מכונה שנזדככה מעביותה שהיתה בה, ונקרא ג"כ בשם 'הזדככות המסך'. להפכיות הצורה, מקצה אל הקצה, הוא מכונה 'הרחקה גמורה'.

18

יח) הרחקה גמורה

יח) הרחקה גמורה (ח"ב פ"א ח'):

כששינוי הצורה גדול כל כך עד שמגיע להפכיות הצורה, מקצה אל הקצה, הוא מכונה 'הרחקה גמורה'.

19

יט) מהי הרכנת ראש

יט) הרכנת הראש (ח"ב פ"ב או"פ ג'):

כשאורות דז"ת, משמשים גם בראש שנקרא ג"ר, כי האורות דג"ר הראוים לראש, חסרים שמה, מכונה 'הרכנת ראש'. כלומר, שהראש מושפל למדרגה שוה עם הז"ת שנקראות גוף.

20

כ) מהי התכללות הספירות

כ) התכללות הספירות (ח"ב הסת"פ צ"ז):

הספירות נכללות זו מזו ב'דרך מעבר' (עי' לעיל תשובה ט"ו). ובהיות שהע"ס דאור ישר הנמשכות מכתר עד מלכות, אי אפשר שיופיעו במדרגה, זולת בהתלבשותן בע"ס דאו"ח הנמשכות ועולות ממלכות עד כתר, הנה אין לך ספירה מהן, שלא תהינה בה ב' ספירות מבחינת עצמה, אחת דאור ישר ואחת דאור חוזר, ועוד שמונה ספירות שנתכללו בה בדרך מעבר, שמקצתן עברו בה בדרך מעבר ממעלה למטה, ומקצתן עברו בה דרך מעבר ממטה למעלה.

21

כא) מהי התקשרות

כא) התקשרות (ח"ב פ"א או"פ כ'):

ענין התלבשות ע"ס דראש המדרגה בע"ס דאו"ח, העולות ממלכות ממטה למעלה, מכונה בשם 'התקשרות'. מטעם, שנבחן כאן שהאורות קודמים לכלים, שאין עביות עולה עם או"ח הזה למעלה ממקומו, שהוא מלכות, אפילו משהו. ולפיכך, אין ע"ס דאו"ח הללו, נחשבות לכלים גמורים, הראוים להתלבשות העצמות בהם. וע"כ, מכונה התלבשות ההיא, רק בשם 'התקשרות'. כלומר, שהאור הישר מתקשר ושורה על הפרצוף, על ידי ע"ס דאו"ח אלו, אע"פ שאינו מתלבש ממש בהם. והתלבשות אור ישר בכלים, אינו אמור אלא באו"ח המתפשט למטה ממסך, אשר עביות של המלכות דראש, יכולה להתפשט ולרדת ולהלביש את הע"ס דאור ישר הבאות בו.

22

כב) מהו זה תוך זה

כב) זה תוך זה (ח"ב פ"ב או"פ מ'):

פירושו, זה מסובב מזה. כי עיגול חיצון מתבאר שהוא הסבה והגורם לעגול הפנימי שבתוכו, המסובב והנמשך מהחיצון באופן, אשר 'זה תוך זה', מראה על היחס של 'סבה ומסובב', דהיינו 'עילה ועלול' שיש בהם.

23

כג) מהו זווג דהכאה

כג) זווג דהכאה (ח"ב הסת"פ י"ח):

פעולת המסך, המעכב והמעלים את האור מבחי"ד, ומדחה את אור השייך לה, אל אחוריו לשורשו, הנה פעולה זו מכונה "זווג דהכאה'. שהוראת השם הזה מורה, שפעולה זו נושאת בתוכה ב' ענינים הפכיים. כי מצד אחד 'מכה' באור, שפירושו שדוחה ומעלים אותו מלהאיר. ומהצד השני 'מזדווג' עם האור, שפירושו שגורם לו רביה והרחבה יתירה, שהרי שיעור אור זה הנעלם ונדחה מבחי"ד, נהפך לאור מגולה גדול המלביש לאור ישר, שנקרא או"ח, שבלעדו אי אפשר כלל לאור א"ס ב"ה, שיתלבש בפרצוף.

24

כד) מהו זעיר אנפין - ז"א

כד) זעיר אנפין, ז"א (ח"ב הסת"פ י"ג):

זעיר אנפין, פירושו פנים מוקטן, כי אור חכמה מכונה 'אור פנים', בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו, ועל שם זה, נקרא פרצוף הכתר הכללי שבעולם אצילות, בשם 'אריך אנפין', שפירוש ופנים גדולים, מטעם שיש בו עצם אור חכמה. ולפיכך, בחי"ג, אשר עצמותה היא רק אור חסדים הנמשך מבינה, אלא שיש בו גם הארה מחכמה, אבל אינו עצמות אור חכמה, הוא מכונה משום זה, פנים מוקטן, דהיינו 'זעיר אנפין', כי אור פנים שלו, מוקטן וממועט בערך בחי"א.

25

כה) מהן ז"ת

כה) ז"ת, ז"ס תחתונות (ח"ב פ"א או"פ צ'):

ע"ס הנמשכות ממסך ולמטה, מכונות בשם גוף או 'ז"ת' (עי' לעיל תשובה י"א). כי בערך שכל הפרצוף נבחן לפעמים לעשר ספירות בלבד, יהיו ג' ספירות ראשונות כח"ב, בראש של פרצוף, ו'ז"ת' שהן חג"ת נהי"ם, בגוף של הפרצוף.

26

כו) מהו חומר

כו) חומר (ח"ב הסת"פ כ"ה), [ח"ג פ"ו או"פ ג']:

העביות שבפרצוף מבחי"ד שברצון (עי' עביות, לקמן אות נ"ג), מכונה בשם 'חומר' של פרצוף. והוא שם מושאל מחומר גשמי מדומה, שיש בו ג' קוטרים אורך רוחב ועומק. וששה קצוות, מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום.

27

כז) מהי חיה

כז) חיה (ח"ב פ"ב או"פ ו'):

היא אור חכמה, בסו"ה החכמה תחיה את בעליה.

28

כח) מהי חיצוניות

כח) חיצוניות (ח"ב הסת"פ ו'):

הזך יותר שבכל כלי נבחן ל'חיצוניות' הכלי, והוא בחינת כלי לאו"מ המאיר בו מרחוק.

29

כט) מהי חכמה

כט) חכמה (ח"ב פ"א או"פ ר'):

ידיעת התוצאות התכליתיים, מכל פרטים שישנם בכל מציאות, נקראת בשם 'חכמה'.

30

ל) מהו חלון

ל) חלון (ח"ב פ"ב או"פ ע'):

הכח מבחינת עביות המסך, הנבחן בע"ס דראש מדרגה או בע"ס דעגולים, הנה כח עביות זה המתפעל בהם עם האו"ח העולה אליהם ממסך, נקרא בשם 'חלון'. פירוש: כי או"ח הנדחה מבחי"ד מחמת עביותה, נעשה לבחינת כלי קבלה לאור העליון, במקום בחי"ד שהיתה כלי קבלה בא"ס ב"ה. והוא מטעם, שהאו"ח הוא באמת כלול מעביות דבחי"ד, מחמת שהיא המשיכה אותו אצלה מא"ס ב"ה (עי' הסת"פ ח"ב אות ע"ט ד"ה וזה). אמנם אין עביות זו ניכרת, רק בכלים דגוף, להיותם מתפשטים ממטה למסך, דהיינו למטה מבחי"ד של ע"ס דראש. וע"כ עביות דבחי"ד שבמסך שולטת בהם, ולפיכך נחשבים לכלים גמורים להתלבשות האור העליון בהם. משא"כ בע"ס דראש, שהן בהכרח למעלה מבחי"ד שלהן, אלא שאו"ח עולה אליהן ממטה למעלה, ואין עביות דבחי"ד שבמסך יכולה להתכלל ולעלות עם האו"ח למעלה ממקומה, לט"ס ראשונות ממנה. ולפיכך, אין האו"ח הזה נעשה שם לבחינת כלים גמורים, אלא לבחינת שרשים לכלים בלבד. וע"כ נקראת התלבשות ט"ס באו"ח זה, רק בשם התקשרות (עי' לעיל אות כ"א). ועם כל זה, כלפי ט"ס דראש, נבחן גם האו"ח הזה, לבחינת 'כח של עביות', כי על כן נעשה לכח התקשרות עכ"פ, להתפיס אותם בנאצל. והנה כח זה מכונה בשם 'חלון'. כי בכניסת או"ח ואו"י להאיר את הכלים הזכים דעגולים, שאין בהם הכר של עביות כל עיקר, הרי כח של עביות שיש באו"ח, הוא שפל בהרבה מהם, וע"כ פחות ומשפיל את דופני הכלים דעגולים, 'דרך כניסתו בהם'. בדומה לנקב וחור שישנו בחדר, שהוא פחת וחסרון בכותל החדר, אמנם הוא דרך כניסה לאור השמש. וכן כאן, הפחת והחסרון שנעשה בדופני הכלים דעגולים, מכח עביות שבאו"ח, אינו נחשב בהם כלל לחסרון, אלא לחלון, כי זולתו לא היה להם שום אור, שהרי אינם מקבלים שום אור, אלא דרך הקו, בכח מסך שבו.

31

לא) מהי יחידה

לא) יחידה (ח"ב פ"ב או"פ ו'):

אור המלובש בספירת כתר נקרא בשם 'יחידה'.

מתי לב שהזנת שוב את הקטע העוסק במושג "יחידה" (אות ל"א), שכבר הופיע בפנייתך הקודמת. למקרה שמדובר בטעות העתקה, אך על מנת לשמור על הרצף והסדר של המילון שאתה בונה, להלן התרגום וההסבר שוב, בדיוק באותה מתכונת קבועה:

32

לב) מהי יציאה לחוץ

לב) יציאה לחוץ (ח"ב הסת"פ נ"ט):

השתנות צורה המושגת ברוחני, מכונה בשם 'יציאה לחוץ' הימנו. להיות שינוי הצורה המתהווה בחלק מפרצוף, נבחן שחלק זה יצא מפרצוף ולחוץ, ע"ד מדליק מנר לנר ואין הראשון חסר, כי אין העדר ברוחני. וא"כ נמצא, כי כשמתחיל החלק לשנות צורתו, הנה יחד עם השתנות זו, מתחיל להתפרד מפרצוף, ולצאת לחוץ מפרצוף לרשות חדשה בפני עצמו. באפן, שהשתנות הצורה ו'יציאה לחוץ' היינו הך הם. [עי' ח"ו הסת"פ י"ח ד"ה ופעולה]

33

לג) מהי ירידה

לג) ירידה (ח"ב פ"א או"פ ה' שניה):

התעבות פירושה 'ירידה', כלומר שירד ממדרגתו. והזדככות פירושה עליה, כי נתעלה בהשואת הצורה לא"ס ב"ה. וזה הכלל, כל הזך יותר הוא עליון יותר, וכל העב יותר הוא תחתון יותר.

34

לד) מהו ישר

לד) ישר (ח"ב פ"א או"פ ה'):

כשאור עליון יורד לכלים שיש בהם מעביות דבחי"ד, שפירושו השתוקקות, שהרי ממשיכה אותו בהשתוקקותה, נבחן שהאור יורד 'ביושר', כלומרבהתאם גמור למדת העביות והשתוקקות שבה. בדומה לדבר כבד הנופל לארץ מלמעלה, הריהו נופל בקו ישר גמור מלמעלה למטה, ובמרוצה גדולה, מחמת כח המושך שיש בארץ אליו. משא"כאם דבר קל נופל לארץ, שאין שם מקום לפעולת כח המושך עליו, אז הוא מתעגל באויר באטיות, עד שנח עליה. כן הדבר כאן, כי בכלים שאין בהם עביות, כמו כלים דעגולים, נבחן שהאור הבא לשם בכח הספירות דיושר, הוא מתעגל, כי אין שם עביות, שפירושו השתוקקות, אשר ימשיכו אליהם בכח המשכה. משא"כ בכלים דיושר, שיש שם עביות, הממשיך את האור בכח גדול, נמצא האור יורד במרוצה ביושר מדויק, בדומה לקו 'ישר'.

35

לה) מהו כתר

לה) כתר (ח"ב פ"א או"פ ר'):

השראת השורש על המדרגה, נקרא בשם כתר, מלשון מכתיר, שפירושו מסבב, להיותו הזך יותר מכל המדרגה, ונמצא משום זה, מסבב על הפרצוף כולו ממעל לו.

36

לו) מהו לאט לאט

לו) לאט לאט (ח"ב פ"א או"פ ו'):

המשכת אורות בסדר המדרגה, בסדר סבה ומסובב, מכונה 'לאט לאט'.

37

לז) מהו מחבר

לז) מחבר (ח"ב פ"א או"פ ל'), [או"פ ח"ב פ"א אות ג' שניה]:

מלכות דעליון נעשה כתר לתחתון, ולפיכך נמצאת מלכות 'מחברת' כל עליון עם תחתון שלו, כלומר שנעשתה ביניהם השואת הצורה. ועי"ז נעשה 'חיבור' בין כל המדרגות, מעולם אדם קדמון עד סוף עשיה. וענין זה נוהג בכלים דיושר שנקראים קו, ולא בכלים דעגולים. ולפיכך, כל חיבור העיגולים זה בזה נעשה ע"י הקו.

38

לח) מהם מימי אור

לח) מימי אור (ח"ב פ"א או"פ ד'):

האור היורד ממדרגתו, מכונה בשם מים או 'מימי אור'.

39

לט) מהי מלכות

לט) מלכות (ח"ב פ"א או"פ ר'):

בחינה אחרונה נקראת 'מלכות', על שם שממנה נמשכת בחינת הנהגה בתקיפות ובשליטה מוחלטת, כדוגמת מוראה של מלכות.

40

מ) מהו ממעלה למטה

מ) ממעלה למטה (ח"ב הסת"פ ק"ב/ב):

אור המתפשט בכלים בסדר מדרגה, מזך אל עב, מכונה 'ממעלה למטה'. ואור זה נקרא אור ישר.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

41

מא) מהו ממטה למעלה

מא) ממטה למעלה (ח"ב הסת"פ ק"ג):

אור הנמשך בסדר מדרגה, מעב אל זך ממנו עד לזך ביותר, נקרא 'ממטה למעלה'. ואור זה נקרא בשם או"ח.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

42

מב) מסבב

מב) מסבב [עי' ח"ב תש' נ', פ"ב או"פ מ'] :

גורם לגילוי מדרגה, מכונה שמסבב אותה. והוא מלשון סבה ומסובב, כי סבה פירושו גורם, ומסובב פירושו שנמשך ונולד מאותו הגורם והסבה.

43

מג) מסך

מג) מסך (ח"ג פ"א ב'), [ח"א תש' ס"ו; ח"ב פ"א או"פ ב', הסת"פ נ"ו, נ"ז, תש' פ"ב, ח"ד הסת"פ ס"א]:

'כח צמצום' המתעורר בנאצל כלפי אור עליון, להפסיק אותו על דרכו מלרדת לבחי"ד, דהיינו שברגע שמגיע ונוגע בבחי"ד, תיכף מתעורר הכח ההוא, ומכה בו ודוחה אותו לאחוריו, הנה הכח הזה נקרא 'מסך'. וצריך שתבחין ההפרש בין בחינת מסך שיש בנאצל, לבין בחינת צמצום שבו, שהם ב' ענינים נבדלים לגמרי. כי כח צמצום שנעשה על בחי"ד, הוא מכוון כלפיהכלי שבנאצל, שהיא השתוקקות לקבל. שפירושו, כי מחמת הרצון להשואת הצורה למאציל, עיכב עצמו מלקבל בשעת ההשתוקקות לקבל, כי השתוקקות שבו שנקראת בחי"ד, היא כח עליון שאין הנאצל יכול לבטלו או למעטו במקצת, אלא שיכול לעכב עצמו, שלא לרצות לקבל, אע"פ שמשתוקק מאד. וכח העיכוב הזהשורה תמיד על בחי"ד שבנאצל, מלבד בשעה שממשיך אור חדש. אז מחויב בהכרח לבטל את כח העכוב, דהיינו הצמצום שבו, ומתגלה בו השתוקקות אחר האור העליון, שבזה כחו יפה להמשיך אליו את האור. וכאן מתחילה פעולתו של מסך שבנאצל, כי כל השתוקקות ממשיכה אור עליון בשלימות, כמו שהיה בא"ס ב"ה, להיותו כח עליון, שאין שום שליטה לתחתון למעט אותו כנ"ל, ולפיכך יורד האור כדי למלא הבחי"ד. אמנם באותו רגע שהאור נוגע בבחי"ד, תיכף מתעורר ה'מסך', ומכה באור ומחזירו לאחוריוכנ"ל, ונמצא בזה שמקבל רק אור של ג' בחינות, ובחי"ד אינה מקבלתו. והנך רואה שפעולת המסך אינה נוהגת, רק בשעת ביאת אור בלבד, אחר שנתבטל כח צמצום לשעתו, כדי להמשיך אור חדש, כמבואר. ופעולת צמצום אמנם היא תמידית, לעכב את עצמו שלא להמשיך אור. הרי שצמצום ומסך הם ב' בחינות נפרדות זו מזו לגמרי, ותדע שמסך הוא תולדה מצמצום.

44

מד) מקיף

מד) מקיף (ח"ב פ"א או"פ מ'):

עי' תשובה ד'.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

45

מה) מתבטל

מה) מתבטל (ח"ב פ"א או"פ י'):

כששני רוחניים שוים בצורתם לגמרי, מבלי שינוי כל שהוא, אז חוזרים לאחד ממש, וקטן 'מתבטל' בגדול.

לן התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

46

מו) נמשך

מו) נמשך (ח"ב פ"א או"פ צ'):

ירידת אור בכח עביות, שפירושה בכח השתוקקות שיש בנאצל, נקראת 'נמשך' או המשכה.

47

מז) נפש

מז) נפש (ח"ב הסת"פ צ"ה), [ח"ב פ"ב או"פ ו', דה"ר ד']:

אור שאינו בא אל פרצוף בבחינת השפעה מאור א"ס ב"ה, אלא הוא מקבל ממדרגה עליונה ממנו הסמוכה לו, נקרא בשם אור נפש או אור נקבה.

לן התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

48

מח) נרנח"י

מח) נרנח"י (ח"ב הסת"פ פ"ז), [ח"ב פ"ב או"פ ו']:

כלים שבעשר ספירות, נקראים כח"ב זו"ן. ואורות שבע"ס, נקראים 'נפש רוח נשמה חיה יחידה'. וטעם מתחילה נפש, ואח"כ רוח וכו', שהוא בהיפך מכלים, ששם נגלה מתחילה כתר, ואח"כ חכמה, וכו' עד מלכות שהיא לבסוף. קריאתם מתתא לעילא, דהיינו נרנח"י, ולא מעילא לתתא, דהיינו יחנר"ן, הוא משום דסדר כניסת האורות בפרצוף כן הוא, דהיינו מתחילה נפש, ואח"כ רוח וכו', שהוא בהיפך מכלים, ששם נגלה מתחילה כתר, ואח"כ חכמה, וכו' עד מלכות שהיא לבסוף.

הלן התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

49

מט) נשמה

מט) נשמה (ח"ב פ"ב או"פ ו'):

האור המתלבש בכלי דבינה, נקרא בשם 'נשמה'. ונקרא כן מלשון נשימה, להיות נשמה בחינת מקור לז"א שהוא בחינת אור רוח, הנושם משם חיותו, על דרך עליה וירידה, בסו"ה והחיות רצוא ושוב, ומלשון הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, והבן.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

50

נ) סובב

נ) סובב [עי' ח"ב תש' מ"ב, פ"ב או"פ מ']:

גורם לגילוי מדרגה, מכונה בשם סובב למדרגה ההיא.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

51

נא) מהו סיום

נא) סיום (ח"ב פ"א או"פ ז' שניה):

בחי"ד נקראת סוף או 'סיום', להיותה מפסקת אור העליון שלא יתפשט אליה, ומסיימת ע"כ את המדרגה.

52

נב) מהו סמוך

נב) סמוך (ח"ב פ"א אות ג'):

קרבת הצורה לחבירו מכונה 'סמוך' לחבירו.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

53

נג) מהי עביות

נג) עביות (ח"ב הסת"פ ה', [ו']):

גדלות הרצון לקבל בהשתוקקות גדולה, נקרא 'עביות' מרובה, והשתוקקות מועטת נקראת 'עביות' מועטת. והיא בחינת כלי המשכת השפע שבכל פרצוף, ומכונה ע"כ פנימיות הכלי.

54

נד) מהו עובר

נד) עובר (ח"ב פ"א או"פ ד' שניה):

הארת מדרגה תחתונה, מחויבת לעבור דרך העליונה ממנה. כלומר, כיון שהתחתונה מסובבת ויוצאת מן העליונה,נחשבת כמו שעוברת דרך העליונה. וכיון שעוברת דרך העליונה, הרינקבעת שמה, ונקראת שמה אור 'עובר', ואינה זזה משם. אלא בחינת ענף ממנה יוצא ובא למקומו, דהיינו לתחתונה, בדומה למדליק נר מנר ואין הראשון חסר. ועד"ז תבין כל העתקת האורות מדרגא לדרגא. כי אין האור נעדר ממקומו הא' בביאתו למקום ב', כדדך הגשמיים, אלא כמבואר.

55

נה) מהם עליון ותחתון

נה) עליון ותחתון (ח"ב הסת"פ פ"ו/ב), [פ"ב או"פ ט'] :

ב' הבחנות עקריות יש לנו להבחין בכל פרצוף, שהן: בחינת כלי המשכת שפע שבו, ובחינת כלי קבלת שפע שבו. והן הפכיות זו לזו מקצה אל הקצה. כי מדת גדלו של שפע תלויה במדת עביות של כלי המשכה, כי אור הגדול יותר שבפרצוף הנקרא יחידה, צריך לכלי המשכה העב יותר, דהיינו מבחי"ד שבבחי"ד. והיפוכו בחינת כלי קבלה, כי האור הגדול יותר הנקרא יחידה אינו מתלבש זולת בכלי הזך יותר. ולפיכך, כשאנו מבחינים כלי המשכת השפע, אנו מבחינים אותם תחת השמות פנימיות וחיצוניות. וכל כלי הפנימי יותר הוא עב יותר וממשיך קומה גדולה ביותר כנ"ל, וכל החיצון יותר הוא זך יותר וממשיך קומה קטנה ביותר. וכשאנו מבחינים בחינת כלי קבלת האורות שבפרצוף, אנו מכנים אותם בשמות 'עליון ותחתון'. אשר כל העליון יותר הוא זך יותר ומלובשת בו קומה גדולה ביותר, וכל התחתון יותר הוא עב יותר ומלובשת בו קומה קטנה ביותר.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

56

נו) מהי עצמות

נו) עצמות (ח"ב פ"ב או"פ ב' שניה), [ח"א פ"א או"פ ה']:

אור חכמה נקרא 'עצמות', משום שהוא עצמותו וחיותו של נאצל.

הלן התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

57

נז) מהי פנימיות

נז) פנימיות (ח"ב הסת"פ [ו'], פו/ב):

בחינת עביות שבפרצוף, נקרא 'פנימיות' שלו, להיותן מקום המשכת השפע.

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

58

נח) מהן פנימיות וחיצוניות

נח) פנימיות וחיצוניות:

עי' ח"ב תשובה נ"ה. [הסת"פ ו']

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

59

נט) מהו צנור

נט) צנור (ח"ב פ"א או"פ ב'):

כלים דיושר מכונים בשם 'צנורות', להיותם ממשיכים ומגבילים את האור בגבולים שבהם, כמו צנור המגביל את המים העוברים בתוכם.

60

ס) מהו קו

ס) קו (ח"ב פ"א או"פ ב' [בסוף]):

עשר ספירות של כלים דיושר, מבחינת כלים שלהן נקראות צנור, ומבחינת האור הנמצא בהן נקראות קו. ורק עשר ספירות דעולם אדם קדמון מכונות בשם קו אחד, משא"כ עולם האצילות יש בעשר ספירות שבו ג' קוין.

61

סא) מהי קומה זקופה

סא) קומה זקופה (ח"ב פ"ב או"פ ג'):

בשעה שאורות דראש מלובשים בכלים של ראש, מכונה פרצוף 'שקומתו זקופה'.

62

סב) מהי קצבה

סב) קצבה (ח"ב פ"א או"פ ע'):

או"ח בשיעור מדתו עצמו, עושה 'קצבה' על האור העליון, משום שהאור אינו שורה בנאצל זולת ע"י הלבשתו של או"ח.

63

סג) מהי קרקע

סג) קרקע (ח"ב פ"ב או"פ א'):

מלכות של כל מדרגה או של עולם, מכונה בשם קרקע של עולם, או של מדרגה.

64

סד) מהו ראש

סד) ראש (ח"ג פ"ו או"פ ח'):

ט"ס של אור עליון, המתפשטות לזווג דהכאה על מסך שבמלכות להעלות או"ח, נקראות 'ראש' מדרגה, משום שאורות אלו קודמים למסך ואו"ח, ואין עביות המסך יכולה לעלות אליהם (עי' ח"ב תשובה כ"א, [הסת"פ כ"ב]).

65

סה) מהו רוח

סה) רוח (ח"ב פ"ב אות ד'):

האור המתלבש בכלי דז"א, נקרא 'רוח' משום שדרכו לעלות אל בינה, לשאוב שפע, ולרדת למלכות להשפיע בה, כדוגמת הרוח הרצוא ושוב (עיין תשובה מ"ט). [ח"ב פ"ב או"פ ו']

66

סו) רוחניות

סו) רוחניות:

מלת רוחניות המובאת בספרי הקבלה, משמעותה שהיא מופשטת מכל המקרים הגשמיים, דהיינו מקום וזמן ודמיון וכו'. ולפעמים מורה רק על בחינת האור העליון שבכלי. אע"פ שגם כלי הוא רוחני מכל התנאים. [עי' ח"א פ"א או"פ הקדמה ד"ה צריכים, הסת"פ הקדמה; ח"ב פ"א או"פ ו']

67

סז) רחוק

סז) רחוק (ח"ב פ"א או"פ מ'):

השתנות צורה, בשיעור מרובה ביותר.

68

סח) תחילת ההתפשטות

סח) תחילת התפשטות (ח"ב פ"א או"פ ז'):

שורש של כל התפשטות אור, מכונה 'תחילת התפשטות' או כתר.

69

סט) מהו תיכף

סט) תיכף (ח"ב פ"א או"פ ו'):

אור יורד בלי השתלשלות על סדר מדרגות של ד' בחינות, כי אין בו יותר מבחינה אחת מהן, מכונה שיורד תיכף. ואם משתלשל על סדר בחינות, נקרא 'לאט לאט'.

70

ע) מהי תכלית כולם

ע) תכלית כולם (ח"ב פ"א או"פ ז' שניה):

בחינה אחרונה שבכל מדרגות, דהיינו בחי"ד שבבחי"ד, מכונה תכלית כולם, להיותה עבה שבכולם, המכונה סוף, ומשום שכל המדרגות באות רק לתקן אותה.

71

עא) מהו המקור, לכלים דעגולים

עא) מהו המקור, לכלים דעגולים.

אין סוף ב"ה, הוא מקור לכלים דהעגולים, כי כלים הללו, היו כלולים בא"ס ב"ה, אלא שלא נודעו שם, בסוד הוא ושמו אחד. (הסת"פ ח"ב אות נ"ב, [אות נ"ג]). [או"פ ח"ב פ"א אות פ' ד"ה ומקורם]

72

עב) מה הן הרשימות, שנשארו בעגולים לאחר צמצום

עב) מה הן הרשימות, שנשארו בעגולים לאחר צמצום.

אחר הצמצום שנסתלק אור א"ס מכל ד' בחינות כנודע, מ"מ נשאר רשימו בכל בחינה ובחינה, מעין אור א"ס שהיהבו מטרם הצמצום. (או"פ ח"ב פ"א אות פ' ד"ה ומקורם).

73

עג) למה העגולים הם זה בתוך זה

עג) למה העגולים הם זה בתוך זה.

יורה שאין שם הבחן אחר זולת הבחן סבה ומסובב לבד (עי' תשובה כ"ב). (הסת"פ ח"ב אות נ"ג, [אות נ"ב]).

74

עד) למה אין בחינת זה תוך זה, בא"ס ב"ה

עד) למה אין בחינת זה תוך זה, בא"ס ב"ה.

משום שאין בא"ס ב"ה הכר כלי לגמרי. (הסת"פ ח"ב אות נ"ג ד"ה וענין).

75

עה) מהו השורש, אל האורות כולם

עה) מהו השורש, אל האורות כולם.

א"ס ב"ה הוא שורש לכל האורות שבעולמות. (או"פ ח"ב פ"א אות ד' שניה).

76

עו) מהו השורש, אל הכלים כולם

עו) מהו השורש, אל הכלים כולם.

העגולים הם השורשים לכל הכלים שבהעולמות. (או"פ ח"ב פ"א אות פ' ד"ה ומכאן).

77

עז) מהו המקור של או"ח

עז) מהו המקור של או"ח.

בחי"ד שנקראת מלכות, הוא מקור לאו"ח. (הסת"פ ח"ב אות ס"ו, [ס"ז, ס"ח]).

78

עח) למה האורות קודמים לכלים

עח) למה האורות קודמים לכלים.

כי מתחילה יצאו האורות בג' בחינות זו למטה מזו, וג' בחינות אלו עוד לא נקראות כלים, עד שנגלה בחי"ד, שהיא לבדה נחשבת לכלי. הרי שהכלים הם תולדה מן האורות. (ח"ב הסת"פ אות ה' ד"ה והנה; תש' י"א, י"ג).

79

עט) למה בינה אינה קודמת לחכמה

עט) למה בינה אינה קודמת לחכמה.

משום שבסדר אצילות העולמות מעילא לתתא, נמצא תמיד שהשלימות הוא קודמת וגורמת לגילוי הבלתי שלימות. כי כן משתלשלות המדרגות זו מזו, שכל מדרגה תחתונה פחותה מעליונה, עד שמתגלה עוה"ז,המקולקל ביותר מכולם. (או"פ ח"ב פ"א אות ר' ד"ה ואין).

80

פ) מאין המקור לכח השליטה בעולמות

פ) מאין המקור לכח השליטה בעולמות.

המסך הוא המקור הראשון לכח שליטה בעולמות. (או"פ ח"ב פ"א אות ב' ד"ה וכח).

81

פא) מאין נמשך המסך

פא) מאין נמשך המסך.

הוא תולדה מצמצום ראשון. (או"פ ח"ב פ"א אות ב' ד"ה וכח).

82

פב) כמה סבות קדמו למסך

פב) כמה סבות קדמו למסך.

ב' סבות קדמו למסך, שהן הצמצום וביאת האור. כי אין המסך מתגלה אלא בשעה שאור העליון מגיע ונוגע בבחי"ד. (עי' תשובה מ"ג).

83

פג) מהו המקור, לכלים דיושר

פג) מהו המקור, לכלים דיושר.

העגולים הם המקור לכלים דיושר, שהרי המלכות דעגולים המשיכה את אור הקו, ומכחה נעשה המסך. (הסת"פ ח"ב אות נ"ו).

84

פד) מהיכן, העגולים מקבלים אור

פד) מהיכן, העגולים מקבלים אור.

מכלים דיושר, והם עצמם אינם יכולים להמשיך מא"ס ב"ה, משום שאין בהם מסך ועביות. (או"פ ח"ב פ"א אות ל').

85

פה) כיצד העגולים מקבלים אור, זה מזה.

פה) כיצד העגולים מקבלים אור, זה מזה.

ע"י כח המסך המתרשם בהם, בלי שיוליך עמו את עביות שבו. והתרשמות המסך האמורה נקראת בשם חלונות של העגולים. (או"פ ח"ב פ"ב אות ע').

86

פו) למה מוכרחים העגולים, לקבל מיושר

פו) למה מוכרחים העגולים, לקבל מיושר.

משום שאין בעגולים בחינת מסך. (או"פ ח"ב פ"א אות ל').

87

פז) מה הם החלונות, בגג ובקרקע של כל עגול.

פז) מה הם החלונות, בגג ובקרקע של כל עגול.

עי' לעיל תשובה פ"ה [י', ל', ס"ג]. [פ"א או"פ ד' שניה]

88

פח) מה גרם לעגולים להיות, זה למטה מזה.

פח) מה גרם לעגולים להיות, זה למטה מזה.

האור הקו שקבלו העגולים, גרם בהם הכר מדרגות של זה למטה מזה, שנעשו בהם חלונות מהתרשמות המסך, וכל מדרגות הקו יצאו גם בעגולים. (או"פ ח"ב פ"ב אות [נ'], צ').

89

פט) למה צריכים העגולים, שיחברם הקו

פט) למה צריכים העגולים, שיחברם הקו.

משום שהכלים דעגולים המה במעלה אחת עם הראש דכל ספירה שבכלים דיושר הנמצאים למעלה מהמסך. ע"כ נבחנים שהמה נמצאים במקום הראש של הספירה, ואינם מתפשטים כלל למטה מראש דיושר. שהכלים שלמטה מראש, כבר נמצאים למטה ממסך שבמלכות של ראש, ועביות שולטת בהם. וע"כ המה למטה מעגולים, כי למטה פירושו עב יותר, כי בעגולים אין בהם שום מסך ועביות, ולפיכך נמצא גוף דכל ספירה ריקן מעגולים. באופן שע"ס דכתר דעגולים כולן מלבישות על ע"ס דראש דכתר דיושר, וע"ס דגוף הכתר פנוי מעגולים. וכן ע"ס דחכמה דעגולים מלבישים לע"ס דראש החכמה דיושר, וכו' עד"ז. ונמצא ע"כ גוף דיושר מפסיק בין כל ספירה וספירה דעגולים, ואין חיבור בין ספירות דעגולים, וע"כ צריכות שיחברן הקו. (או"פ ח"ב פ"א אות ג' שניה).

90

צ) מהו ההבדל בין ספירות דיושר, לספירות דעגולים

צ) מהו ההבדל בין ספירות דיושר, לספירות דעגולים.

כל הפרש ביניהן, הוא רק בבחינת מסך, שישנו ביושר ואינו בעגולים. (או"פ ח"ב פ"א אות ב' ד"ה וכח). [ח"ב פ"א או"פ אות ל', אות צ' ד"ה וטעם; הסת"פ ס"א]

91

צא) למה אינו מספיק כח הצמצום, אלא שצריכים גם למסך

צא) למה אינו מספיק כח הצמצום, אלא שצריכים גם למסך.

עי' תשובה מ"ג.

92

צב) מה המה אורות דיושר

צב) מה המה אורות דיושר.

הם בחינת אור רוח. (או"פ ח"ב פ"ב אות ל').

93

צג) מהו ההבדל בין הארה ישרה, להארה מתעגלת.

צג) מהו ההבדל בין הארה ישרה, להארה מתעגלת.

עי' תשובה ל"ד.

94

צד) במה העגולים מעולים מהיושר

צד) במה העגולים מעולים מהיושר.

מבחינת כלים, עיגולים מעולים מיושר, כי בכלים דעגולים אין מסך ועביות ובכלים דיושר יש מסך ועביות. ועוד כי כלים דעגולים קודמים ליושר. (או"פ ח"ב פ"א אות ב' ד"ה וכח). [ח"ב פ"א או"פ אות ל', אות צ' ד"ה וטעם; הסת"פ ס"א]

95

צה) במה הספירות דיושר מעולות מן העגולים.

צה) במה הספירות דיושר מעולות מן העגולים.

מבחינת אורות, יושר מעולה מן עגולים. כי ספירות דיושר ממשיכות אור עליון, ומשפיעות לעגולים. ואורות דיושר נקרא אור רוח, ואורות דעגולים נקרא אור נפש. (או"פ ח"ב פ"ב אות ל', [פ"א אות ד' שניה]).

96

צו) למה בעגולים, כל החיצוני יותר משובח.

צו) למה בעגולים, כל החיצוני יותר משובח.

כי חיצוני פירושו זך, וכל החיצוני ביותר, נמצא צורתו שוה ביותר לא"ס ב"ה, ומשובח ביותר. (הסת"פ אות ז' ד"ה וזה).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

97

צז) למה בכלים דיושר, הפנימי יותר משובח

צז) למה בכלים דיושר, הפנימי יותר משובח.

פנימי, פירושו עב ביותר, כלומר שיש שם השתוקקות מרובה ביותר, שמתוך כך, מדתו של האור שהוא ממשיך, הוא גדול ביותר, ואו"ח הנדחה לאחוריו, קומתו גדולה ביותר. (הסת"פ אות ה' ד"ה והנה, [אות ח']).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

98

צח) למה עולם העשיה חיצוני מכל העולמות

צח) למה עולם העשיה חיצוני מכל העולמות.

משום שבחי"ד שלו, אין בה שום עביות הראוי להמשכת אור עליון, ומבחינה זו הוא נבחן שהוא זך ביותר מכל העולמות. (עי' תשובה נ"ה). (הסת"פ אות י"ג ד"ה ועולם).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

99

צט) מי סיבב ליציאת המסך

צט) מי סיבב ליציאת המסך.

אור עליון, שהגיע ונגע לבחי"ד להתפשט בתוכה, סבב שיתגלה תיכף כח מסך להפסיקהו, ולדחות האור ההוא לאחוריו. (הסת"פ אות י"ח, [אות י"ט]).

100

ק) מתי נעשה המסך

ק) מתי נעשה המסך.

בעת שאור העליון הגיע ונגע בבחי"ד, להתפשט בה, אז נתעורר כח צמצום, שהוא מסך, להפסיקו ולדחותו לאחוריו. (הסת"פ אות נ"ו, [אות נ"ז]).

ן התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

101

קא) למה מעלת המסך תלויה במדת עביות דבחי"ד

קא) למה מעלת המסך תלויה במדת עביות דבחי"ד.

כי או"ח שמעלה המסך, אינו, כי אם אותו שיעור האור שרצה להתפשט אל שיעור עביות שבבחי"ד, שפי' שיעור השתוקקותו והמשכתו את אור העליון. ואם העביות מרובה ביותר דהיינו בחי"ד שבבחי"ד, הנה האור שרצה להתפשט בבחי"ד, גדול ביותר. ואם עביות מועטת, דהיינו רק בחי"א שבבחי"ד, הרי האור שרצה להתפשט בבחי"ד, קטן ביותר. ונמצא ע"כ שיעור קומת או"ח שבמסך, ושיעור עביות שבבחי"ד, דבר אחד הם. (הסת"פ אות ס"ד, [אות ס"ה]).

102

קב) מה הם כלי הקבלה, שבאור הקו

קב) מה הם כלי הקבלה, שבאור הקו.

אע"פ, שאין באור הקו אלא ג' בחינות מ"מ כלי קבלה שלו, המה רק מכח בחי"ד, אלא שבחי"ד עצמה אינה מקבלת אור. (הסת"פ אות ט"ז, [אות י"ז, אות י"ח]).

הנה התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור סעיף ק"ב כפי שביקשת, באותה רמת גימור של כל המילון שלנו:

103

קג) מה הם ב' מיני ע"ס, שבכל נאצל

קג) מה הם ב' מיני ע"ס, שבכל נאצל.

ב' מהלכים של ע"ס יש בכל מדרגה. מהלך א' מלמעלה למטה, מתחיל מכתר ומסתיים במלכות, ונקראות ע"ס דאור ישר. מהלך ב' ממטה למעלה, מתחיל ממלכות ומסתיים בכתר, ונק' ע"ס דאור חוזר. (הסת"פ אות ק"ב/ב ד"ה והנה).

104

קד) למה או"ח, נחשב לכלי קבלה

קד) למה או"ח, נחשב לכלי קבלה.

משום שאור הזה, כולו הוא שייך לבחי"ד ביחוד, והיה ראוי להתלבש בו בבחי"ד, לולא דחהו המסך לאחוריו. ולפיכך נעשה לבחינת קבלה במקום בחי"ד. (הסת"פ אות כ"א ד"ה עתה).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

105

קה) במה משוערת מדת גודלו של או"ח

קה) במה משוערת מדת גודלו של או"ח.

במדת אור, שהיה ראוי לבא לבחי"ד, לולא המסך החזיר אותו לאחוריו. (הסת"פ אות ס"ד), [אות ס"ה]).

106

קו) למה נבחנת המלכות לכתר דאו"ח

קו) למה נבחנת המלכות לכתר דאו"ח.

כי או"ח, אינו יותר, אלא אור שהיה ראוי לבחי"ד שהיא מלכות. כי מטעם שמלכות לא קבלה לתוכה את אור זה, נעשה אור זה לבחינת מלבוש וקבלה לכל הט"ס שממעל לה. הרי, שמלכות הוא מקור לכל ע"ס דאו"ח, ונחשבת ע"כ 'לכתר דאו"ח'. (הסת"פ אות ק"ב ד"ה ומתוך).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

107

קז) למה המסך והעביות משמשים כאחד

קז) למה המסך והעביות משמשים כאחד.

עי' תשובה ק"א לעיל.

108

קח) למה העביות והאו"ח, תלויים זה בזה

קח) למה העביות והאו"ח, תלויים זה בזה.

עי' תשובה ק"א לעיל.

109

קט) על ידי מה מזדכך המסך

קט) על ידי מה מזדכך המסך.

כי עביות שבמסך, פירושו מדת גודלה של השתוקקות שבו. לפיכך ע"י השגת והתלבשות אור פנימי בפרצוף, מתגבר האו"מ ומזכך את עביות שבהמסך. (הסת"פ אות ע"ד ד"ה וטעם).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

110

קי) למה ספירות דעגולים הן בחינת נפש

קי) למה ספירות דעגולים הן בחינת נפש.

להיות שאין בעגולים בחינת מסך ועביות, ע"כ אין להם כלי המשכה לאור עליון, אלא שמקבלים אורותיהם על ידי כלים דיושר. וע"כ נקרא אורותיהם 'אור הנפש', כלומר שאין באור זה בחינת השפעה, אלא רק לצורך עצמם בלבד. (הסת"פ אות צ"ה ד"ה ולפיכך).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

111

קיא) למה ספירות דיושר הן בחינת רוח

קיא) למה ספירות דיושר הן בחינת רוח.

כיון שיש בכלים דיושר מסך ועביות, המה ראוים להמשכת אור עליון ולהשפיע לאחרים. ואור שיש בו בחינת השפעה, נק' 'אור רוח' או אור זכר. (או"פ ח"ב פ"ב אות ל').

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

112

קיב) מהי המעלה של ג' ראשונות דיושר

קיב) מהי המעלה של ג' ראשונות דיושר.

ג"ר הן נקיות מבחינת עביות המסך, להיות המסך והמלכות בחינה אחרונה שבהן, ואין עביות עולה אליהן לעולם, כי אין עביות יכולה לעלות למעלה ממקומו, אפילו משהו. ודע שג' ראשונות כח"ב, פירושם ראש דמדרגה (עי' תשובה י"ג), שיש בהעשר ספירות שלימות. (או"פ ח"ב פ"א אות צ' ד"ה וטעם).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

113

קיג) כיצד עומדות ספירות דיושר, בתוך העגולים

קיג) כיצד עומדות ספירות דיושר, בתוך העגולים.

כל ספירה וספירה נבחנת, שיש בה ראש המכונה ג"ר, וגוף המכונה ז"ת. (עי' תשובה ס"ד). כי ספירת כתר יש לה ג"ר וז"ת. וכן חכמה יש לה ג"ר וז"ת. וכן בינה וכו'. ומקום מציאותן של כל ע"ס ג"ר וז"ת דעגולים, המה במקום ראש וג"ר דיושר בלבד. כי ע"ס דעגולים דספירת כתר, מסבבות רק על ג"ר דכתר דיושר, וז"ת דכתר דיושר פנויות מעגולים (עי' תשובה פ"ט).וכן כל ע"ס דחכמה דעגולים מסבבות רק על ג"ר דחכמה דיושר, וז"ת דחכמה דיושר פנויות מעגולים. וכן כולם. (או"פ ח"ב פ"א אות צ' ד"ה והנה).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

114

קיד) למה עומדים העגולים, במקום ג"ר דיושר

תוכן

קיד) למה עומדים העגולים, במקום ג"ר דיושר.

כי אלו ואלו אין בהם מעביות המסך ולא כלום. (עי' תשובה פ"ט). (או"פ ח"ב פ"א אות צ' ד"ה וטעם).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

115

קטו) כמה המרחק בין עגול לעגול

קטו) כמה המרחק בין עגול לעגול.

כמדת ז"ת של ספירה דיושר, שנמצאות מפסיקות בין כל עגול ועגול. כי ז"ת דכתר דיושר, מפסיקות בין ע"ס דעגול כתר לעגול חכמה. וז"ת דספירת חכמה דיושר, מפסיקות בין ע"ס דעגול חכמה לעגול בינה. וכו' עד"ז (עי' תשובה פ"ט). (או"פ ח"ב פ"א אות צ' ד"ה והנה).

ל דרך זה". גם כאן, השאלה מופיעה במקור פעמיים ברצף, והתרגומים משקפים זאת נאמנה).

116

קטז) למה העגולים, אין מסבבים הז"ת דיושר

קטז) למה העגולים, אין מסבבים הז"ת דיושר.

עי' תשובה פ"ט.

117

קיז) למה אסור לעסוק, בג"ר דכל מדרגה

קיז) למה אסור לעסוק, בג"ר דכל מדרגה.

מפני שאורות קדמו לכלים (עי' תשובה י"ג), ואו"ח העולה ממטה למעלה ומלבישם, אינו נחשב לבחי' כלים ממש, אלא לשורשי כלים, ואין לנו השגה באור בלי כלי. (עי' תשובה כ"א).

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

118

קיח) האם אסור לעסוק, בכל הע"ס הפרטיות שבג"ר

קיח) האם אסור לעסוק, בכל הע"ס הפרטיות שבג"ר.

אפילו בג"ר של המדרגה, נבחן בהן בפרטיות ג"ר וז"ת, ובז"ת של ג"ר ג"כ מותר העסק. (או"פ ח"ב פ"ב אות ה' שניה).

ונה ממרבית הסעיפים הקודמים, השאלה הופיעה במקור שסיפקת פעם אחת בלבד. בתרגומים שמרתי על המבנה האחיד של המילון עם כותרת מודגשת ולאחריה שורת המקור. הקיצורים פוענחו במלואם: ע"ס כ"עשר ספירות", ג"ר כ"ג' ראשונות", ו-ז"ת כ"ז' תחתונות").

119

קיט) למה אין עוסקים בספירות העגולים

קיט) למה אין עוסקים בספירות העגולים.

להיותן בחינת ג"ר, כי ע"כ עמידתן של כל עה"ס דעגולים היא במקום ג"ר דיושר (עי' לעיל תשובה י"ג).

120

קכ) כיצד מתחלקות הע"ס , בה' בחינות שברצון

קכ) כיצד מתחלקות הע"ס , בה' בחינות שברצון.

השורש של ד' הבחינות נקרא כתר, ובחי"א נקראת חכמה, ובחי"ב בינה, ובחי"ג נקראת תפארת או זעיר אנפין הכולל בפ"ע שש ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. ובחי"ד נקראת מלכות. [ח"ב פ"א או"פ ר']

121

קכא) מהי הכונה בדיוק, עשר ולא תשע, עשר ולא י"א

קכא) מהי הכונה בדיוק, עשר ולא תשע, עשר ולא י"א.

משמיענו, שאע"פ שבחי"ד שהיא המלכות, אינה מקבלת כלום מאור העליון לאחר הצמצום, מ"מ מכח מעלת או"ח שבה, נחשבת לספירה חשובה כמו שאר הספירות, והן 'עשר ולא תשע'. ו'עשר ולא אחת עשרה', משמיענו עוד, שאל תעלה על דעתך שיש ג"כ בחינת קבלת אור עליון בבחי"ד באיזה אופן שתהיה. וא"כ היתה המלכות נחשבת לב' ספירות, שהן מלכות דאור ישר ומלכות דאור חוזר, וא"כ היה המספר אחת עשרה ספירות. לזה מזהירנו 'עשר ולא י"א', כי המלכות אינה מקבלת מאור ישר אף משהו. [עי' ח"ב פ"א או"פ א' שניה]

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

122

קכב) למה הרצון לקבל, אינו מתגלה בפעם אחת

קכב) למה הרצון לקבל, אינו מתגלה בפעם אחת.

להיותו הפוך מהשורש, כי השורש צורתו אך להשפיע, ובחי"ד אך לקבל, ואי אפשר לב' הפכים שיצאו זה מזה בבחינת סבה ומסובב, אלא ע"י השתלשלות המדרגה לאט לאט, כי השורש, הוא רק סבה לבחי"א הקרובה לו ביותר מכולם. ובחי"א לבחי"ב. ובחי"ב לבחי"ג. ואחר הבחי"ג, אז אפשר שתתגלה הבחי"ד. (הסת"פ פ"א אות ה' ד"ה והנה).

123

קכג) למה העביות נחשבת לפנימיות

קכג) למה העביות נחשבת לפנימיות.

משוב שהעביות היא כלי ההמשכה, ובחינת כלי קבלה העיקרית, ע"י האוה"ח שעולה ממנה. וע"כ נחשבת העביות שבכלי לפנימיות הכלי, והפחות בעביות שבו, נחשב לחיצוני יותר, והזך לגמרי שבו, נחשב לחיצון לגמרי, עי' תשובה נ"ה. (הסת"פ פ"א אות ה', [ו']).

124

קכד) למה דוקא הפנימיות נחשבת לכלי קבלה

קכד) למה דוקא הפנימיות נחשבת לכלי קבלה.

שנדמה לעובי דופן של כלי, המותנה ונעשה מד' קליפות מסבבות זו לזו, שאין השפע שבכלי נוגע, אלא בתוכיותו, דהיינו בקליפה הפנימית שבכלי. (הסת"פ פ"א אות ה' ד"ה והנה).

המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

125

קכה) במה נבחן גדלם וקטנם של העולמות

קכה) במה נבחן גדלם וקטנם של העולמות.

במדת האו"ח שמעלה המסך שבאותה המדרגה או אותו העולם. (הסת"פ פ"ו אות ס"ה ד"ה ומהמתבאר).

פרצופים ומדרגות רוחניות. בניגוד לעולם הגשמי שבו גודל נמדד בממדים פיזיים, ברוחניות הגודל ("קומת המדרגה") נקבע אך ורק על פי עצמתו של ה"אור חוזר" שהמסך מצליח להעלות. ככל שהמסך עבה וחזק יותר, כך הוא דוחה אור רב יותר, והאור החוזר שעולה ממנו הוא גבוה וגדול יותר. האור החוזר הזה הוא למעשה ה"כלי" שמלביש את האור העליון. לכן, מידת האור החוזר של המדרגה או העולם היא המגדירה אם זהו עולם "גדול" (בעל קומה רוחנית גבוהה של אור וכלי) או עולם "קטן".

126

קכו) למה נסתלק האור גם מג' בחינות ראשונות, בעת הצמצום

קכו) למה נסתלק האור גם מג' בחינות ראשונות, בעת הצמצום.

משום שכלי הקבלה של ד' הבחינות כולן, אינם זולת בחי"ד לבדה, ושאר ג' הבחינות אין בהן מבחינת המשכה וקבלה כלום, ולפיכך, כיון שבחי"ד צמצמה את עצמה שלא לקבל, הנה נשארו גם ג' הבחינות הראשונות בלי כלי קבלה, וע"כ נסתלקו אורותיהן ג"כ. (הסת"פ ח"ב פ"ב אות ט"ז ד"ה ולפיכך). [ח"א פ"א או"פ ע', הסת"פ כ"ז, תש' פג']

התרגום המדויק, המעמיק והמוקפד ביותר (באנגלית, רוסית, ספרדית וצרפתית) עבור הקטע המבוקש מתוך חלק "שאלות ותשובות" (שו"ת) ב"תלמוד עשר הספירות" (חלק ב').

127

קכז) מה המה ג' ההבחנות שבכלים

קכז) מה המה ג' ההבחנות שבכלים.

א', הוא עצמות החומר של הכלי, דהיינו שיעור עביות שבו. ב', כח הצמצום השורה על בחי"ד שבעביות שבה. ג', בחינת המסך שבו (עי' תשובה מ"ג). ובהבחן א' לבד, יש להבחין שם ב' בחינות. א', הוא החומר הראשון שבה, דהיינו הנחשב על בחינת המלכות דמדרגה הקודמת, הנחשבת לבחינת סבה ולבחינת מאציל אליה, שזהו נבחן בעיקר בטרם שהגיע האור למדרגה הנאצלת. והב', בחינת עצמותו של החומר של המדרגה הנאצלת עצמה, והוא אחר שהגיע כל האור המיועד למדרגה הנאצלת. (הסת"פ פ"ג אות כ"ד ד"ה ויש, ואות כ"ז ד"ה ועתה).

128

קכח) מה המה ב' ההבחנות שבחומר רוחני

קכח) מה המה ב' ההבחנות שבחומר רוחני.

א', מה שנחשב על מלכות דעליון. ב', מה שנחשב על חומר המדרגה הנאצלת עצמה. (עי' לעיל תשובה קכ"ז).

129

קכט) עד מתי נחשב הנאצל ע"ש העליון

קכט) עד מתי נחשב הנאצל ע"ש העליון.

כל עוד שהמדרגה הנאצלת לא קיבלה האור המיועד לה, נחשבת על שם מלכות דהמדרגה העליונה ממנה. (עי' תשובה קכ"ז).

130

קל) מתי נחשב הנאצל ליוצא מעליון לרשות עצמו

קל) מתי נחשב הנאצל ליוצא מעליון לרשות עצמו.

בעת שהמדרגה הנאצלת השיגה את האור שלה, הנה מאז נחשב שיצאה מכלל המלכות דעליון המכונה מאציל. ובאה ברשות עצמה. (עי' תשובה קכ"ז).

131

קלא) מהו הפירוש של לא אפשר

קלא) מהו הפירוש של לא אפשר.

קבלה בהכרח, מכונה 'לא אפשר'. וזה נבחן ביחוד על אור החכמה, או הארת חכמה, הנחשבת לבחינת עצמות וחיות של הפרצוף, אשר 'אי אפשר לפרצוף להבדל ממנו'. בדומה לאדם המוכרח לשמור על חיותו וקיומו (ח"ב הסת"פ פ"ד אות מ"ו, [אות מ"ג])

132

קלב) מהו הפירוש של לא קמכוין

קלב) מהו הפירוש של לא קמכוין.

השתוקקות מכונה בשם 'קמכוין', כי דבר שמשתוקק אליו מאד לקבלו אנו אומרים שכיון לבו מאד להמשיך אותו, כי השתוקקות מורגשת בלב, וכן הכונה היא בלב. והוא נוהג רק בשעה שחסר לו האור, משא"כ בשעה שיש לו האור נקרא 'לא קמכוין'. (הסת"פ פ"ד אות מ"ג ד"ה ועתה).

133

קלג) למה נבחנת בחי"א בלא אפשר ולא קמכוין

קלג) למה נבחנת בחי"א בלא אפשר ולא קמכוין.

משום שרק אור חכמה מיועד לה לבחי"א, שהוא חיות ועצמות הפרצוף. וע"כ נחשבת ל'לא אפשר', כי מוכרחת היא לקבל את חיותה ועצמותה, וקבלה בהכרח איננה קבלה. וכן נבחנת, שאין שום השתוקקות מתגלה בה אחר אור החכמה, משום שאין ענין השתוקקות מתגלה רק בשעה שאין לו אותו האור, והוא משתוקק להשיגו, ולא בשעה שהיא מלאה מאור זה. (הסת"פ פ"ד אות מ"ג ד"ה ועתה).

134

קלד) למה נבחנת בחי"ב באפשר ולא קמכוין

קלד) למה נבחנת בחי"ב באפשר ולא קמכוין.

משום שבחי"ב היא התגברות הרצון להשפיע, הממשכת בזה אור דחסדים, שהיא אינה מוכרחת כלל לעשות התגברות זו, והיה 'אפשר' לה להבדל ממנה לגמרי. ע"כ מכונה בשם אפשר (שם). אמנם נבחנת עוד לבחינת 'לא קמכוין', משום שענין השתוקקות האמור, צריך להיות רק אחר אור חכמה, ולא על אור דחסדים, כי הרצון לאור דחסדים אינו נחשב לעביות, כי הצמצום לא נעשה רק על אור דחכמה בלבד, ולא כלל על אור דחסדים. וע"כ ההשתוקקות לאור דחסדים, לא נקרא כוונה (שם). [ח"א הסת"פ מ"ד]

135

קלה) למה נבחנת בחי"ג בלא אפשר וקמכוין

קלה) למה נבחנת בחי"ג בלא אפשר וקמכוין.

בחי"ג הוא דבר המשכת הארת חכמה, לתוך אור דחסדים שהמשיכה בינה. והמשכה זו נקראת 'לא אפשר', משום דהארת חכמה היא קבלה מוכרחת לפרצוף. ונקרא 'קמכוין', משום שהמשכה זו נעשתה, בשעה שהיה חסר מהארת חכמה, ולפיכך היתה שם השתוקקות.

[ח"ב הסת"פ מ"ו, מ"ז]

136

קלו) למה נבחנת בחי"ד באפשר וקמכוין

קלו) למה נבחנת בחי"ד באפשר וקמכוין.

מאחר שכבר היתה שם הארת חכמה בבחי"ג, לא היתה צריכה לעשות התגברות חדשה אחר עצם אור חכמה, כי הארת חכמה לבד מספקת לגמרי לחיותה, וע"כ נחשבת המשכה זה לבחינת 'אפשר', שהיה אפשר להבדל ממנה. והיא נחשבת 'לקמכוין', בהיותה חסרה מעצמות אור החכמה הזה שהמשיכה, והיתה לה השתוקקות מרובה בשעת המשכתה אותו. [עי ח"ב הסת"פ מ"ח]

137

קלז) למה לא כל בחינות הרצון ראוים לכלי קבלה אלא רק בחי"ד בלבד

קלז) למה לא כל בחינות הרצון ראוים לכלי קבלה אלא רק בחי"ד בלבד.

כי אין כלי גמור אלא א"כ יש בו בחינת השתוקקות לקבל, שזה אינו מגולה רק בב' תנאים, שהם אפשר וקמכוין. (עי' לעיל תשובה קל"ו).

138

קלח) למה כל שינוי צורה שנולד בעביות בחי"ד יוצא לבחינת נאצל חדש

קלח) למה כל שינוי צורה שנולד בעביות בחי"ד יוצא לבחינת נאצל חדש.

זה הכלל, שאור עליון אינו פוסק מלהאיר לנאצלים אפילו רגע, אלא בכל מקום שמתגלה כלי המשכה כראוי, תיכף מאיר שם האור העליון. ולפיכך, אחר שנתמלאה בחינת המשכה של בחינה ד' שבבחינה ד', אשר אז הולידה צורת כלי המשכה חדשה, שבה בחינת עביות של בחינה ג' שבבחינה ד', הנה תיכף גם היא מתמלאת מאור העליון. ואחר כך, כשנאצלה ויצאה הימנה שוב צורה חדשה של עביות בחי"ב שבבחי"ד, הנה גם היא מתמלאת תיכף מהאור העליון. וכן תמיד. [עי' ח"ב הסת"פ ע"ז]

139

קלט) למה אין אור העליון פוסק מהנאצלים אפילו רגע

קלט) למה אין אור העליון פוסק מהנאצלים אפילו רגע.

משום, שהאור העליון הוא תמיד במצב של מנוחה מוחלטת, בלי שום חידוש צורה. כי החידוש ברוחני נחשב לתנועה, וכל חידושי צורות הנעשים בבחינת התפשטות האור העליון, הוא ע"י כח המשכה שמתגלה אצל הנאצל בלבדו (עי' ח"א תש' ס"ד). וגם אפילו התפשטות זו של אור העליון, אינה אלא כמו מדליק נר מנר ואין הראשון חסר אפילו משהו. באופן שרק אותו חלק של התפשטות האור העליון, שהגיע לכלל קבלת הנאצל, הוא שקיבל בחינת חידוש צורה, בערך יחס משותף, בין הכלי והאור המלובש בו, אמנם האור העליון בעצמו לא נחסר כלום, ולא נתחדש בו כלום מחמת התפשטות זו שהגיעה לנאצל. [עי' ח"ב הסת"פ ס"ג]

140

קמ) מהו ההפרש מבחינת השפעה, לבחינת קבלה בכלים

קמ) מהו ההפרש מבחינת השפעה, לבחינת קבלה בכלים.

ההפרש הוא ממש מקצה אל הקצה. כי לבחינת השפעה של האור העליון, מחויב להיות בפרצוף עביות מרובה, בשיעור האחרון שישנו במציאות, כי אז ממשיך האור השלם והגדול ביותר. והפכי אליו מקצה אל הקצה, הוא בחינת התלבשות האור העליון בכלים, כי אין האור השלם והגדול ביותר מתלבש, אלא בכלי זך ביותר שאך אפשר להיות במציאות. ולפיכך יש תמיד לפנינו להבחין ב' הענינים הנ"ל, בכל פרצוף. אשר בחינת השפעה המשוערת בעביות היתירה, נבחנת בשם פנימי וחיצון. ובחינת קבלה והתלבשות בכלים, נבחנת בשם עליון ותחתון. באופן, שהפרצוף הגדול יותר בכל המציאות צריך להיות פנימי ביותר, שפירושו עב ביותר מכל הפרצופים שבמציאות, ויחד עם זה הוא צריך להיות העליון מכל הפרצופים שבמציאות. שפירושו, זך ביותר מכל הפרצופין שבמציאות. כי הם ב' כלים נבדלים, אחד להמשכת האור, והשני לקבלת האור. (עי' לעיל תש' נ"ה ולקמן תש' קמ"א), [ח"א תש' סד'].

141

קמא) למה משפיע משפיע בדבר העב יותר, ומקבל מקבל בדבר הזך יותר

קמא) למה משפיע משפיע בדבר העב יותר, ומקבל מקבל בדבר הזך יותר.

כי האור העליון אינו נתפס בפרצוף, אלא כשיעור האוה"ח העולה מהמסך שבפרצוף, ומדתו תלויה, במדת העביות שיש בבחי"ד (עי' לעיל תש' ק"א ותש' ב'). וע"כ המשפיע, צריך לבחינת עביות יתירה שבתחתון. משא"כ המקבל, צריך לכלי הזך ביותר שיוכל האור להתלבש בו, דהיינו שתהיה השואת הצורה בין האור ובין הכלי, כי שינוי הצורה שביניהם, מרחיק האור מהכלים (עי' לעיל תש' ט"ז ותש' ק"מ).

142

קמב) כיצד מובנת בחינת חידוש צורה, בהתפשטות אור העליון

קמב) כיצד מובנת בחינת חידוש צורה, בהתפשטות אור העליון.

עי' לעיל תשובה קל"ט.

143

קמג) איך יוצא הנאצל, מבחינת אור העליון

קמג) איך יוצא הנאצל, מבחינת אור העליון.

האור העליון, יש בו בהכרח רצון להשפיע, אשר רצון זה נבחן, כמו בחינה אחרונה הכלולה באור העליון. וזה החלק, דהיינו בחינת הרצון להשפיע האמורה, מתהפכת ונעשית לבחינת המשכת אור דבחי"א, שבחינת המשכת אור הזאת, ודאי חידוש צורה היא ברצון להשפיע האמור. וע"כ נבחן, שנחלק לעצמו, ויצא מבחינת הרצון להשפיע, ונעשה לבחי"א של הרצון לקבל, כלומר שיצאה מבחינת מאציל לבחינת נאצל, כי שינוי צורה מבדיל ומרחיק הרוחניים זה מזה, כנודע. אמנם, אין ענין הבדל 'חלק' האמור כאן מחסיר במשהו את בחינת ה'כל', אלא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום, והבן זה היטב. [עי' ח"ב הסת"פ אות' כ"ז ומ"א]

144

קמד) מהו ההפרש משמות ד' הבחינות, לשמות כח"ב ז"ן

קמד) מהו ההפרש משמות ד' הבחינות, לשמות כח"ב ז"ן.

כשאנו מבחינים רק בבחינת חומר שבכלים, אנו מגדירים אותם בשם ד' בחינות. וכשאנו רוצים לכלול גם הרשימות שבכל כלי וכלי, אנו מגדירים אותן בשמות כח"ב זו"ן. [עי' ח"ב פ"א או"פ פ']

145

קמה) איך הסדר של כניסת האורות בנאצל, לאחר התיקון

קמה) איך הסדר של כניסת האורות בנאצל, לאחר התיקון.

מתחילה נכנסים הקטנים, ואח"כ הגדולים, שמתחילה נפש, ואח"כ רוח וכו', עד יחידה. (עי' תש' מ"ח)

146

קמו) איך הסדר של הגדלת הכלים שבכל פרצוף, לאחר התיקון

קמו) איך הסדר של הגדלת הכלים שבכל פרצוף, לאחר התיקון.

מתחילה מתגדלים כלים היותר חשובים, ואח"כ כלים הקטנים, שמתחילה כתר, ואח"כ חכמה וכו', עד לכלי מלכות הבא באחרונה. [עי' תש' מ"ח]

147

קמז) מהו חומר ראשון של כל נאצל

קמז) מהו חומר ראשון של כל נאצל.

מלכות דעליון הנעשית כתר לתחתון, דהיינו הרצון להשפיע שבעליון, נבחנת שנעשית לחומר ראשון של התחתון. (עי' תשובה קמ"ג).

148

קמח) מה המה ב' כתרים שבכל מדרגה

קמח) מה המה ב' כתרים שבכל מדרגה.

השורש של הד' הבחינות, נקרא כתר של ע"ס דאור ישר שבמדרגה. ומלכות שבמדרגה, נבחנת לכתר אל ע"ס דאור חוזר שבמדרגה. [עי' הסת"פ ח"ב פ"ו אות' ס"ה - ע"א]

149

קמט) למה לא נעדר האור מהמקום, בעוברו למקום אחר

קמט) למה לא נעדר האור מהמקום, בעוברו למקום אחר.

כי אם היה בן חילוף ותמורה, לא היה נצחי, והוא פשוט. [עי' הסת"פ צ"ח]

150

קנ) במה נמצא כל עליון, כלול מהתחתונים ממנו

קנ) במה נמצא כל עליון, כלול מהתחתונים ממנו.

היינו בבחינת עשר ספירות דאור ישר. כי כל אור נמשך רק מא"ס ב"ה, וע"כ מחוייב התחתון לעבור דרך כל העליונים ממנו, בבחינת סבה ומסובב, עד שמגיע למסובב התחתון, שהאור נועד אליו. ומתוךשאין האור נעדר ממקום א' בעברו למקום ב', הרי נקבע בכל עליון, כל האורות שעוברים בו. [ח"ב הסת"פ צ"ז]

151

קנא) במה נמצא כל תחתון, כלול מהעליונים ממנו

קנא) במה נמצא כל תחתון, כלול מהעליונים ממנו.

היינו בעשר ספירות דאור חוזר, שמלכות נחשבת בהן לשורש ולכתר (כנ"ל תשובה קמ"ח). וכל חלקי האו"ח המלבישים לעליונים ממנה, הרי עוברים דרכה ממטה למעלה. וע"כ נבחן כל תחתון, שכלול מכל חלקי או"ח השייכים לספירות שלמעלה ממנו.

152

קנב) מהו המפתח, למצוא הבחנות בין הספירות הכלולות זו מזו

קנב) מהו המפתח, למצוא הבחנות בין הספירות הכלולות זו מזו.

התכללות הספירות זב"ז, עד שכל אחת כלולה מעשר וכן עשר מעשר עד אין קץ, הוא ע"י ב' מהלכים של הע"ס דאו"י וע"ס דאור חוזר שישנן בכל מדרגה (עיין תשובה כ'). וצריכים למצוא המפתח, איך למצוא בנקל השינויים הנעשים בסדרי ע"ס הפרטים, הבאים בספירה רק מחמת התכללות, ואינם מעצמותה. ולפיכך, תזכור ג' ידיעות, שתשמש עמהן תמיד. למשל, אם תרצה לידע עשר ספירות הכלולות בבינה. הנה ידיעה א' היא, שיש ב' ספירות בעצמותה, שהן בינה דאו"י והוד דאו"ח. ב', תספור הספירות שממנה ולמטה עד היסוד, שהמה האור ישר שבה, דהיינו חג"ת נה"י העוברים בה ממעלה למטה. הג', תספור הספירות שממנה ולמעלה עד הכתר, שהם שנים, יסוד ומלכות, ותדע את ספירות או"ח שלה, העוברות בה ממטה למעלה. ועתה חשוב, ב' ספירות של עצמותה, שש של או"י, ושתים של או"ח, הרי עשר. ועל דרך זה תחשוב בכל ספירה, ותדע בסקירה אחת, את כל הבחינות הכלולות בה.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז]

153

קנג) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר

קנג) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר.

ט' דאור ישר מכתר עד יסוד, ואחת דאור חוזר דהיינו מלכות לבד.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ו]

154

קנד) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה

קנד) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה.

ח' דאור ישר מחכמה עד יסוד, ומתלבשות בכלים הזכים יותר, דהיינו אור חכמה בכלי דכתר וכו', ושנים דאו"ח יסוד ומלכות המתלבשים בכלים של יסוד ומלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ז]

155

קנה) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה

קנה) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה.

ז' דאו"י מבינה ולמטה, וגם כאן אור בינה בכלי דכתר וכו' עד אור יסוד בכלי דנצח. וג' דאו"ח, הוד יסוד ומלכות בכלים דהוד יסוד מלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ז]

156

קנו) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד

קנו) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד.

ו' דאור ישר מחסד עד יסוד, וד' דאור חוזר, מנצח עד מלכות, או"ח דנצח בכלי דנצח וכו'.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ח]

157

קנז) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה

קנז) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה.

ה' דאור ישר מגבורה ליסוד, ה' דאו"ח מתפארת עד מלכות, ומתלבשים ע"ד הנ"ל, או"י בכלים הזכים יותר, ואו"ח כל אחד בכלי המתאים לו.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ח]

158

קנח) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת

קנח) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת.

ד' דאור ישר מת"ת עד יסוד, וששה דאו"ח מגבורה עד מלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ח]

159

קנט) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בנצח

קנט) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בנצח.

ג' דאו"י מנצח ליסוד, וז' דאו"ח מחסד למלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ט]

160

קס) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בהוד

קס) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, בהוד.

ב' דאו"י מהוד ליסוד, ושמונה דאו"ח מבינה למלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ט]

161

קסא) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, ביסוד

קסא) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, ביסוד.

א' דאו"י שהוא יסוד, וט' דאו"ח מחכמה עד מלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות ק"ט]

162

קסב) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, במלכות

קסב) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, במלכות.

עשר ספירות דאו"ח בלבד, בלי שום אור ישר.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות' ק"א, ק"י]

163

קסג) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר הכתר

קסג) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בכתר הכתר.

ט' דאו"י מכתר ליסוד, וא' דאו"ח דהיינו מלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות' קי"א, קי"ב]

164

קסד) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה דכתר

קסד) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחכמה דכתר.

ח' דאו"י מחכמה למלכות, וב' דאו"ח יסוד ומלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות קי"ג]

(Translator's Note: Your source text says "from Chokhmah to Malchut" for the 8 Direct Lights. Mathematically, counting 8 downward from Chokhmah lands on Yesod, exactly as stated in the parallel Q154. This is a common typographical variance in digitized texts. I have translated the text exactly as provided but inserted [Yesod] for structural clarity).

165

קסה) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה דכתר

קסה) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בבינה דכתר.

ז' דאו"י מבינה למלכות, וג' דאור חוזר מהוד למלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות קי"ד]

(Translator's Note: As in Q164, the text states "from Bina to Malchut" for the 7 Direct Lights. Mathematically, 7 steps downward from Bina terminates at Yesod. I have preserved the literal translation while inserting [Yesod] to maintain your structural mapping).

166

קסו) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד דכתר הכתר

קסו) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בחסד דכתר הכתר.

ו' דאו"י מחסד ליסוד, וד' דאו"ח מנצח למלכות.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות קט"ו]

167

קסז) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה דחכמה דנצח

קסז) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בגבורה דחכמה דנצח.

הנה מתחילה צריכים להבין, את ע"ס הפרטיות הכלולות בנצח הכללי, שהן ג' דאו"י אור נצח מתלבש בכלי דכתר דנצח הכללי, ואור הוד בכלי דחכמה דנצח הכללי ואור יסוד בכלי דבינה. עתה תקח חכמה פרטית דנצח הכללי, שגם היא נתכללה בהכרח מע"ס ע"י ח' ספירות דאו"י העוברות דרך בה ממעלה למטה, ואפילו באותן שיש בהן רק או"ח בלבד. כי כשנתכללו הספירות, מאירות תמיד הספירות של או"י לתוך הספירות שיש בהן או"ח. אמנם ח' ספירות דאו"י שעברו מחכמה ולמטה אינן בחינת אור החכמה, אלא אור הוד, שהרי אור הוד מלובש בכלי דחכמה שבנצח הכללי כנ"ל, באופן שיש עתה בע"ס דחכמה דנצח רק אורות עוברים דאו"י מבחינת חכמה דהוד ולמטה, שחכמה דהוד בכלי דכתר ההוא, ובינה דהוד בחכמה, וחסד דהוד בבינה, וגבורה דהוד בחסד, ת"ת דהוד בגבורה. והנה נודע לנו, שבגבורה דחכמה דנצח, יש או"י מבחינת האור דת"ת דהוד. עתה נקח את הגבורה דחכמה דנצח הזה, שהתכללה בהכרח ג"כ מע"ס פרטיות, מאו"י העובר בה ממעלה למטה, ומאו"ח העובר בה ממטה למעלה. והנה נמצאות בה ה' ספירות דאו"י מגבורה ולמטה, אמנם אין זה אור גבורה כלל, אלא ה' בחינות תחתונות של אור ת"ת דהוד, המתלבשות בכלים הזכים יותר. ונמצא אור גבורה דת"ת דהוד, מתלבש בכלי דכתר של גבורה דחכמה דנצח. ואור ת"ת דת"ת דהוד, מתלבש בכלי דחכמה של הגבורה דחכמה דנצח. ואור הנצח דת"ת דהוד, בכלי דבינה של גבורה דחכמה דנצח. ואור הוד דת"ת דהוד, מתלבש בכלי דחסד, של גבורה דחכמה דנצח. ואור יסוד דת"ת דהוד מתלבש בכלי גבורה של גבורה דחכמה דנצח. ועוד יש ה' ספירות דאו"ח המתלבשות בהתאם לכלים כדרכן תמיד.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכז']

This proves that the system's laws of inheritance, fractal scaling, and bandwidth offsets are absolute. Every deep-level node perfectly inherits the mutated state of its parent's pointer and applies the exact same invariant routing logic to its own internal arrays.

168

קסח) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת דבינה דהוד

קסח) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בת"ת דבינה דהוד.

כשתקח מתחילה בינה דהוד, אין בה אלא או"ח בלי אור ישר, אמנם האו"י של מדרגה הסמוכה, מאיר בה, שהוא אור יסוד. והנה גם בינה זו נכללת מאורות העוברים דרכה, שהם ז' דאו"י מבינה ולמטה. ומתוך שאור שבה אינו אלא אור יסוד דאו"י כנ"ל, הרי מתחיל או"י שבה מבינה דיסוד ולמטה, אשר אור בינה דיסוד מתלבש בכלי דכתר וכו', ואור הוד דיסוד בכלי דת"ת של בינה דהוד הכללי. ואח"כ כשתקח ת"ת הפרטית דבינה דהוד הנ"ל, שגם היא נכללת מע"ס, הרי יש שם ד' דאו"י מת"ת ולמטה, המתלבשים בכלים העליונים יותר, דהיינו בחינת ת"ת דיסוד היסודבכלי דכתר, ובחינת נצח דיסוד היסוד בכלי דחכמה, ובחינת הוד דיסוד היסוד בכלי דבינה, ובחינת יסוד דיסוד היסוד בכלי דחסד. ועוד יש שש בחינות או"ח, העוברות בה ממטה למעלה, שהן מגבורה עד מלכות, המתלבשות בהתאם לכלים כדרכן.

.[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז]

169

קסט) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בנצח דיסוד דכתר

קסט) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בנצח דיסוד דכתר.

כשנקח מתחילה יסוד דכתר, אין בע"ס שבו רק אור דיסוד בכלי דכתר, והשאר הן או"ח. וכשתקח את נצח דיסוד הכתר, אין שם רק או"ח לבד, אמנם אור דיסוד דאו"י העומד בכתר, מאיר שם, ונבחן נצח דיסוד הכתר בבחינת או"י דיסוד. וכשנכלל מע"ס, יש בו ג' אורות נה"י דאו"י ממנו ולמטה עד היסוד, העוברים ממעלה למטה מבחינת יסוד דאו"י, המתלבשים נצח דיסוד בכלי דכתר, הוד דיסוד בכלי דחכמה, יסוד דיסוד בכלי דבינה, וז' דאו"ח חג"ת נהי"מ, בהתאם לכלים, כנ"ל.

.[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז]

170

קע) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בהוד דת"ת דמלכות

קע) אלו הן בחינות או"י ובחינות או"ח, הנמצאות בהוד דת"ת דמלכות.

אין שם אלא או"ח בלבד, כי כל הנמשך ממלכות אין שם אלא או"ח.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז]

171

קעא) איך מתלבשים האורות דאור ישר ואו"ח בכלים

קעא) איך מתלבשים האורות דאור ישר ואו"ח בכלים.

זה הכלל, האורות החשובים יותר מתלבשים בכלים הזכים יותר. והפחותים מתלבשים בכלים הפחותים יותר. באופן, שבספירת כתר, המלכות דאו"ח מתלבשת במלכות דכתר. ובספירת החכמה, הח' ספירות דאו"י, שהן חו"ב חג"ת נה"י, מתלבשות בכלים דכח"ב חג"ת נו"ה ויסוד ומלכות דאו"ח מתלבשים ביסוד ומלכות אשר שם. ובספירת בינה, ז' הספירות דאו"י בינה חג"ת נה"י מתלבשות בכלים כח"ב חג"ת נצח, והוד יסוד מלכות דאו"ח מתלבשים בהוד יסוד מלכות אשר שם. וכו' עד"ז.

[עי' ח"ב הסת"פ פ"ט אות' צ"ו - קכ"ז ובמיוחד אות קכ"ג]

172

קעב) איך הוא הסדר של סבה ומסובב, מא"ס ב"ה עד מלכות דאדם קדמון

קעב) איך הוא הסדר של סבה ומסובב, מא"ס ב"ה עד מלכות דאדם קדמון.

יש כאן עשר סבות, ואלו הן: [עי' גם ח"ו סו"מ אות' א' - ט']

סבת כל הסבות הוא א"ס ב"ה, הוא סבה לד' הבחינות, באופן שיהיו ניכרות לאחר צמצום האור. אמנם בא"ס ב"ה עצמו, אין ניכר שם שום בחינת כלי, אלא כולו אור. אמנם רק מהתחתון, דהיינו מעולם הצמצום, ילמד העליון. [עי' הסת"פ נ"ג]

סבה ב) ג' בחינות ראשונות המסובבות זו מזה, הנה נבחנות לסבה לגילוי אפשרות של החשק להשואת הצורה ביותר, בבחי"ד, המכונה בשם מלכות דא"ס ב"ה. [עי' הסת"פ נ"ה]

סבה ג) מלכות דא"ס היא סבה, לכתר דעולם הצמצום, כי אותה בחינת החשק לחשוק להשואת הצורה ביותר, שקנתה מלכות דא"ס, נבחנת לשינוי צורה במלכות דא"ס ב"ה, ונבדלת ע"כ ממלכות דא"ס, ויצאה בשם לפי עצמה לחוץ ממלכות ההיא, ונקראת כתר דעולם הצמצום. (עי' היטב לעיל תשובה ל"ב). [עי' גם ח"ו סו"מ אות' ד']

סבה ד) כתר זה, היא סבה לצמצום א', כי נתפשט מחדש עד לבחי"ד שבו (עי' תשובה ל"ח), ואז צמצם את הרצון לקבל הזה, ונסתלק האור. [עי' גם ח"ו סו"מ אות' ד']

סבה ה) הסתלקות האור הנעשה לאחר הצמצום, היא סבה להתגלות הכלים דע"ס דעגולים (עי' תשובה ע"ב).

סבה ו) הכלי דמלכות העגולים, דהיינו בחי"ד שבהם, היא סבה להמשכת האור העליון מחדש מא"ס ב"ה (עי' תשובה פ"ג וקל"ח).

סבה ז) האור העליון שנמשך מחדש, הוא סבה, לגילוי כח המסך בכלי מלכות. (עי' תשובה מ"ג).

סבה ח) המסך, הוא סבה לע"ס דאו"ח העולות ממנו ולמעלה עד כתר דאו"י, והן נקראות ראש דא"ק. (עי' תש' ק"א, [ס"ד]).

סבה ט) או"ח העולה מהמסך, הוא סבה לגילוי הכלים דיושר, דהיינו שנותן כח התפשטות בבחי"ד, שתתפשט בעצמה לע"ס מינה ובה עד מלכות דמלכות. [עי' הסת"פ כ"ב]

סבה י) הבחי"ד הנ"ל שקיבלה כח התפשטות על ידי או"ח, היא סבה, לע"ס דכלים דאדם קדמון הנקראות גוף דאדם קדמון עד מלכות שלו. (עי' תשובה י"א).